חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל-אביב יפ ואח' נ' תרם ואח' 16 פברואר 2012

פסק דין

1.התובעת 1 היא חברה ממשלתית עירונית שהוקמה לפני שנים רבות לצורך פינוי ובינוי שכונת "כפר שלם" שבדרום תל אביב. התובעת 1 היא הזכאית – מכח חוזה שנחתם בינה לבין מינהל מקרקעי ישראל ביום 28/7/04 – להירשם כבעלים של חלקות 1, 5, 11, 197 בגוש 6129, אשר הבעלים הרשום שלהן כיום היא מדינת ישראל. התובעת 2 היא עירייה שנתכוננה לפי פקודת העיריות והיא הבעלים הרשום של חלקה 188 בגוש 6129. חלקים מחמש החלקות שצוינו לעיל מהווים חלק מרחוב אסא קדמוני 52, בשכונת כפר שלם בת"א, והם מסומנים בקו אדום תוחם בתשריט שצורף לכתב התביעה כנספח ג', וכן במפה מס' 3, בחוות דעת המומחה גטניו מיום 26/11/08 (להלן- "המקרקעין").

2.הנתבעים כולם הם בני משפחה אשר מתגוררים או התגוררו במקרקעין או בסמוך להם. הנתבעים 1, 2 הם הסב והסבתא, הנתבע 1 יליד שנת 1931.

ילדיהם של הנתבעים 1, 2 הם (לפי סדר הגילאים) אהובה, גבריאל, אבינועם, גיל, שרונה ושחר (הנתבעים 16, 3, 13, 7, 14, 11).

אהובה נשואה ליצחק ישראלי, ולהם ילדים: אסף, טל ועדי (הנתבעים 17 – 20).

גבריאל היה נשוי ללוסי, ולהם ילדים: סאני והגר (הנתבעים 4 – 6).

גיל נשוי לאירנה, ולהם ילדים: קאיה ועדן (הנתבעים 8 – 10).

שרונה נשואה ליצחק סבג (הנתבע 15).

שחר נשוי לכרמית תרם (הנתבעת 12).

3.התובעות הגישו תביעה זו, לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין, שכן, לטענתן, הנתבעים מחזיקים במקרקעין שלא כדין, ואף הקימו בהם מבנים למגורים, והכל ללא הסכמת התובעות או מי מטעמן, ללא קבלת רשות, ותוך הסגת גבולן של התובעות והפרת זכויותיהן במקרקעין. התביעה מבוססת על סעיף 16 לחוק המקרקעין הקובע כי בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם, זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין.

4.עיקרי טענות הנתבעים הן, בתמצית, כי:

(א)הנתבעים 1, 2 עלו ארצה מתימן בשנת 1949.

(ב)בשנים הראשונות לאחר קום המדינה התיישבו יהודים רבים מעולי תימן בבתי הכפר הערבי הנטוש סלמה (הוא "כפר שלם" דהיום), וזאת בעידודן וברשותן המפורשת או מכללא של כל הרשויות המוסמכות (עיריית ת"א, משרד העליה, רשות הפיתוח, האפוטרופוס על נכסי נפקדים, עמידר, המרכז החקלאי, הסוכנות היהודית).

(ג)גם הנתבעים 1, 2 הופנו, בשנת 1951, ע"י גורמי המימסד השונים, להתיישב בכפר שלם.

(ד)התיישבות העולים החדשים בשטחים ובבתים שננטשו ע"י הפליטים הערבים הוסדרה ע"י האפוטרופוס על נכסי נפקדים. פקיד של האפוטרופוס רשם בספריו את המשפחה המתיישבת, והנחה כל משפחה לביתה ולשטחים שיוחזקו על ידה.

(ה)הנתבעים 1, 2 קיבלו מהאפוטרופוס את השטחים נשוא התביעה. המיתחם המשפחתי כלל לא רק מגורים אלא גם שטחים למטע וגידולי שדה, ושטחים לאורווה, רפת ולול.

(ו)עם התיישבותם במקום הם קיבלו מהסוכנות היהודית ומהממשלה אמצעי ייצור לצורך המשק החקלאי שהקימו במיתחם.

(ז)את התיישבות יוצאי תימן בכפר שלם ליווה באופן צמוד יו"ר המרכז החקלאי, אברהם הרצפלד, שדאג להקצאת השטחים, עידוד התיישבותם במקום, והקצאת אמצעי ייצור ע"י הסוכנות.

(ח)אף ראש הממשלה דוד בן גוריון הרבה לבקר בכפר שלם ובירך ועודד את האנשים על התיישבותם בבתים ובשטחים שננטשו.

(ט)מגוריהם במיתחם הם בזכות, ולא כפולשים או מסיגי גבול. נכון שזכויותיהם לא הוגדרו, מכיון שבאותם ימים הרשויות לא נתנו דעתן להגדרת הזכויות הקנייניות, וכל שביקשו היה ליישב ובמהירות את הבתים הנטושים של הכפר, ולתת פתרון מגורים לעולים הרבים שהגיעו ארצה.