חישוב פיצויי תלויים של מנוח שנהרג בתאונת דרכים

1.         בפני תביעתם של עזבונו, יורשיו ותלוייו של המנוח שיפרין ולרי ז"ל (להלן: "המנוח") , שנהרג בתאונת דרכים ביום 11.12.2004.

            לכתב התביעה צורף צו ירושה על פיו יורשי המנוח הם התובעת 5, אלמנתו, והתובעים 2   ו -3, בנו וביתו, שהם ילדיהם הביולוגיים של המנוח והתובעת 5.

            התובעת 4 היא ביתה של אלמנת המנוח מנישואים קודמים, אינה בגדר יורשת, אך לפי הטענה - התגוררה עם האלמנה והמנוח בביתם, והיתה תלויה בהם למחייתה, מאחר שאביה הביולוגי לא היה בקשר עימה ולא שילם מזונותיה - על כן הוגשה תביעתה כתלויה במנוח.

            תביעת התובעים 2, 3 ו - 5 הוגשה הן כתלויים במנוח והן כעזבונו, אך מתוך שלא הייתה מחלוקת, למעשה, בין בעלי הדין, כי לאור הילכת הניכוי זכאים התובעים הללו רק לפיצוי הגבוה מבין תביעת התלויים או העזבון, ולא לשניהם, גבי נזקיהם - הוא הפיצוי שיפסק להם כתלויים במנוח - הרי נזנחה, בסיכומי טענותיהם, תביעתם כעיזבון המנוח, והם טענו אך לתביעתם כתלויים.

2.         הנתבעות הן מבטחות הרכב בו נהג המנוח בעת התאונה.

3.         אין חולקין כי המנוח, יליד 11.4.72, קיפח את חייו בעת היותו בן 32, ועבד, עובר לתאונה,

            בחברת  קוניאל אנטוניו ישראל בע"מ בירוחם .

            האלמנה, ילידת  1974, עבדה עובר לתאונה ועדיין עובדת בחברת אגיס תעשיות בירוחם.

4.         התובעים מבקשים לפצותם בגין נזקיהם כתוצאה מהתאונה, בשל אובדן תמיכת המנוח, אובדן שירותי המנוח כבעל וכאב, הפסדי האלמנה מפנסית המנוח, ובגין הוצאות קבורה מצבה ואבל שנגרמו להם.

            מחלוקת נתגלעה בין בעלי הדין באשר לשיעור הכנסת המנוח, שיהא הבסיס לחישוב ההפסדים שנגרמו לתובעים, ועוד באשר לטענה גבי הפסד שירותי בעל, לפי התנהלות האלמנה ומה שהוברר במהלך הדיון.

5.         מטעם התובעים העידו התובעת 5, היא האלמנה, ומר שקליאר גדליהו, מנהל המפעל בו עבד המנוח .

            הנתבעות הודיעו כי לא תעדנה מטעמן, מלבד הצגת מסמכים.

            בהסכמה הוגשה חוות הדעת של האקטואר שי ספיר והמסמכים שניתנו על ידי המל"ל.

דיון :

6.         קודם לכל ועל מנת לקבוע בהמשך נזקי התובעים יש להכריע באשר לגובה הכנסת המנוח עובר לתאונה.

לפי טענת התובעים יש לקחת בחשבון את שכרו עובר לתאונה, אך יחד עם זאת - את

הסיכוי  להשבחת שכרו, מתוך שסמוך למועד התאונה עלה , וכך סביר להניח כי היה

נעשה אם היה ממשיך בעבודתו.

עוד טענו התובעים כי יש להניח שהתובע היה ממשיך לעבוד במפעל בו עבד עד גיל פרישתו