חיים(פורמלי) נ' בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשת התובעת לגילוי ועיון במסמכים הספציפיים הבאים: דו"ח רווח והפסד של הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) לשנת 2006 ואישור רו"ח של הנתבעת לעניין תשלום סך של 32,000 ₪ במזומן לתובעת ורישום התשלום בספרי החברה.

2.לטענת התובעת, הנתבעת טוענת בכתב ההגנה ותצהיריה כי שלמה לתובעת סך של 32,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים שהגיעו לאביה המנוח. לפיכך, מאחר שהנתבעת הינה חברה בע"מ המחויבת בכללי דיווח וניהול ספרים כחוק ומאחר ותשלום פיצויי פיטורים זו הוצאה מוכרת המצריכה תיעוד חשבונאי בספרי החברה, המסמכים המבוקשים יסייעו בבירור האמת ובעשיית צדק.

3הנתבעת מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים: דו"ח רווח והפסד של הנתבעת לשנת 2006 אינו מצוי בחזקתה הואיל ומאז הגשת הדו"ח חלפו למעלה מ – 7 שנים ובהתאם סעיף 25 בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג – 1973 לא חלה חובה על הנתבעת לשמור את הדו"ח לאחר למעלה מ – 6 שנים ממועד הגשת הדו"ח. לתגובה צורף תצהירו של הנתבע 2 לפיו הדו"ח אינו מצוי ברשותה ו/או בחזקתה של התובעת. עוד נטען כי הדו"ח אינו רלוונטי וכי גילויו יפגע בפרטיות הנתבעת ובשמירת המידע אודות רווחי והפסדי החברה. הנתבעים הוסיפו וטענו כי אין ברישום או באי רישום ההוצאה בספרי החברה כדי להוות ראיה ממשית לקיומה או להעדרה. הבקשה הוגשה בחוסר תום לב לאחר כבר הסתיים הליך גילוי המסמכים ולאחר הגשת תצהירי הנתבעים.

4.נקדים ונאמר כי דעתנו אינה נוחה מהמועד שבו הוגשה הבקשה, לאחר שהליך גילוי המסמכים הסתיים זה ומכבר ולאחר הגשת תצהירי הצדדים. זאת בפרט כשב"כ התובע טען כבר במהלך הדיון המוקדם מיום 4.7.2012 כי: "אם חברה בע"מ משלמת סכום בגין פיצויי פיטורין שהוא הוצאה מוכרת לחברה זה צריך לבוא לידי ביטוי.... חברה בע"מ שמשלמת סכום של 32,000 ₪ שיראו לנו את התשלום הזה"(עמ' 1 ש' 19-20, עמ' 2 ש'1-2 לפרוטוקול) ובהמשך הדיון חזר וטען "בקשר לכך שנטען על ידי הנתבעת ששולמו 32,000 ₪ נוספים אז כיצד זה שולם? חייב להיות לזה תיעוד"(עמ' 3 ש' 24-25 לפרוטוקול). לפיכך, לא ברור, מדוע ב"כ התובעת לא הגיש את הבקשה דנן במסגרת הליך גילוי המסמכים והמתין עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעת. עוד נציין כי ככל שדו"ח רווח והפסד של הנתבעת לשנת 2006 לא נשמר, לא ניתן להנפיק אישור רו"ח כמבוקש על ידי התובעת ועל כן, נמקד את הדיון בבקשה לגילוי דו"ח רווח והפסד.

5.עם זאת, לנוכח העובדה שהמחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לתשלום או אי תשלום 32,000 ₪ לתובעת ישירות על ידי הנתבעים בחודש אוגוסט 2006 בגין פיצויי פיטורים של אביה המנוח ובפרט לנוכח טענת הנתבעים כי התשלום שולם לתובעת במזומן, דו"ח רווח והפסד לשנת 2006 המעיד על כל הוצאות הנתבעת באותה שנת מס, בין אם במזומן ובין בכל דרך אחרת, הינו מסמך רלוונטי העשוי לסייע בבירור המחלוקת.

6.לטענת הנתבעת, המסמך אינו מצוי בחזקתה או ברשותה בחלוף התקופה בה נדרשה לשמור על המסמך לפי הוראות מס הכנסה. טענה עובדתית זו נתמכה בתצהירו של הנתבע 2. מובן כי לא ניתן לחייב את הנתבעת לגלות מסמך שאינו קיים. עם זאת, לנוכח העובדה שסעיף 25 (ג) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג – 1973 קובע כי מערכת החשבונות תישמר במשך שבע שנים מתום שנת המס אליה היא מתייחסת, או במשך שש שנים מיום הגשת הדו"ח על ההכנסה לאותה שנת מס, לפי המאוחר, הרי שטרם חלפה התקופה בה מחויבת הנתבעת בשמירת הדו"ח. לפיכך, ולנוכח טענת הנתבעת לפיה המסמך אינו ברשותה, הנתבעת תעשה ניסיונות לאתר את המסמך אצל רואה החשבון של החברה או אצל רשויות המס. ככל שנסיונות אלו לא יצלחו, הנתבעת תפרט בתוך 30 ימים מהיום את הניסיונות שערכה לאיתור המסמך באמצעות בתצהיר מטעמה שיוגש לתיק בית הדין. לעומת זאת, ככל שהנתבעים יצליחו לאתר את הדו"ח, הרי שלנוכח טענות הנתבעת בדבר הצורך בהגנה על המידע העסקי של החברה, הנתבעים יגלו לתובעת את הדו"ח בתוך 30 ימים מהיום תוך השחרת כל המידע בדו"ח שאינו רלוונטי להוצאות הנתבעת באותה שנה עבור פיצויי פיטורים. כך גם, ועל מנת למנוע פגיעה בפרטיותם של עובדים שאינם צד להליך זה ואשר קיבלו באותה שנה פיצויי פיטורים מהנתבעת, יימחקו הפרטים המזהים של אותם עובדים.

7.הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בפסק הדין.

ניתנה היום, ט' חשון תשע"ד, (13 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.