אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיים נ' בנק מזרחי טפחות ואח'

חיים נ' בנק מזרחי טפחות ואח'

תאריך פרסום : 07/05/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
38684-03-13
01/05/2013
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
אביגיל חיים
הנתבע:
1. בנק מזרחי טפחות
2. עו"ד אסף דאי בתפקידו ככונס נכסיםשניהם

החלטה

בפניי בקשה לפטור מאגרה והפקדת ערבון.

לטענת המבקשת, היא פטורה מתשלום אגרה ביהמ"ש בשל היותה זכאית לייצוג משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי. לדבריה, היא אם חד הורית לשני ילדים בני 17 ו-19 הסמוכים על שולחנה. המבקשת טוענת שהיא משתכרת סך 1,200 ₪ לחודש כעורכת לשונית ולעיתים עובדת כפרילנסרית בעריכת ספרים (כ-2 בשנה) כשבעד כל ספר היא מקבלת סך של כ-5,000 ₪. ברם, נטען כי בחצי שני האחרונה היא לא ערכה ספרים, ואין לה תוספת הכנסה. לטענתה, אב הילדים משלם מזונות לסירוגין ובסכומים משתנים, והיא נעזרת בבני משפחתה ואמה, לצרכים יום יומיים בלבד. המבקשת מציינת שפתוחים נגדה 11 תיקים בהוצאה לפועל, כשסך חובותיה עומדים על כ-513,000 ₪. לדעתה, סיכויי הצלחתה בערעור גבוהים, ואם תידחה בקשתה, עשוי הדבר להביא לפינוייה מהדירה, וזאת בניגוד לנזק הקל שייגרם למשיבה.

לטענת המשיבים, בקשת המבקשת הוגשה בחוסר תום לב תוך הסתרת עובדות מהותיות, שנטענו על ידי המבקשת עצמה בהליכים שהיא ניהלה כנגד המשיבים, לרבות העובדה שבבעלותה שני נכסי מקרקעין בשווי מצטבר של למעלה מ-3.5 מיליון ₪, כשאחד מהם מושכר ומניב שכירות בסך של 2,000 לחודש. כמו כן, הם טוענים שהמבקשת לא פירטה מאמציה לגיוס כספים ממעגל קרוביה ולא צירפה תצהירים של מי מאותם קרובים אליהם פנתה, וכי רק לאחרונה ציינה המבקשת שמשפחתה הסכימה לסייע לה בהלוואה בסך 70,000 ₪, לביטול הליכי הכינוס. לטענתם, תלושי השכר מלמדים כי המבקשת עובדת ימים ספורים בלבד בחודש, ואם היא טוענת שאין ידה משגת, הרי שניתן היה לצפות כי היא תמצא עבודה ראויה לפרנסתה. בנוסף, הם טוענים שבניגוד לטענת המבקשת בדבר מצבה האישי הרי שבפועל היא חיה עם אבי ילדיה, שהנו משפטן והוא שמלווה אותה בהליכים המשפטיים. לדידם, סיכויי ערעורה קלושים, וזאת לנוכח הסכמות הצדדים והתחייבות המבקשת שלא לטעון עוד לעיכוב הליכי מימוש.

בתשובה טוענת המבקשת שהיא אכן מחזיקה בנכס, העומד במרכז הערעור, והממושכן למשיבה. לדבריה, דמי השכירות המתקבלים מהנכס השני משמשים לכלכלתה ולכלכלת משפחתה והם מהווים את מרבית הכנסתה. לטענתה, נכון שאמה נאותה להלוות לה סכום כסף לתשלום חוב הפיגורים, אולם היה והצדדים לא יגיעו להסדר כולל, היא תשתמש בו לטובת הפקדת הערבון. לדידה, טענת המשיבים כי היא אינה מבצעת תשלומים לחשבון החוב, לוקה בחוסר כנות, שכן ידוע להם שעת נפתח תיק למימוש משכנתא, הרי שלא ניתן לשלם תשלומים עתיים לבנק, ללא הסדר וללא אישור עורך הדין. המבקשת מציינת שכל ניסיון שלה לחפש עבודה נוספת לא ישפיע על הצורך להפקיד ערבון היום, וכן היא מציינת, שחברה אינו מתגורר עמה ואין היא נתמכת על ידו. לדעתה, סיכוייה בערעור טובים, שכן הסכמתה להסדר הייתה מבוססת על מצג שווא והבנה שגויה בדבר האפשרות ללוות כספים מבנק אחר, וזאת שעה שהמשיבים ידעו כי שערי הבנקים האחרים יהיו נעולים בפניה בשל הליך כינוס הנכסים. המבקשת טוענת שמאחר וגם לפי טענת המשיבים, ערכו של הנכס עולה על החוב, במידה ויזכו, יוכלו להיפרע ממנו ולכסות את הוצאותיהם.

בקשה לפטור מאגרה

לאחר שבחנתי את הבקשה והתצהיר שצורף בתמיכה וכן את המסמכים שהוגשו, שוכנעתי מהמכלול כי אין ביכולתה של המבקשת בשלב זה לשלם את האגרה (לעניין זה יודגש שהמבקשת מיוצגת ע"י עורכת דין במסגרת מינוי של הלשכה לסיוע משפטי) וכי התובענה שהוגשה על ידה מגלה עילה. והכל על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט(אגרות), התשס"ז – 2007 (לשיקולים בעניין פטור מאגרה ראה בשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, 11.05.2011). לפיכך, הנני פוטר את המבקש מתשלום האגרה, כמבוקש.

בקשה לפטור מהפקדת ערבון

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף. כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ושי להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010).

כך גם התייחסה הפסיקה לנטל ההוכחה להעדר יכולת כלכלית המוטל על בעל הדין, בבש"א 128/89 (ע"א 229/89) חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', 29.5.89:

"בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. לא בכדי מחייבות התקנות בעל דין המבקש פטור מאגרה ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים (תקנה 13(א) לתקנות בית משפט (אזרחי) תשמ"ח-1987). בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד.

מעיון בחומר שהוגש לפני, עולה כי הנתונים המופיעים בתצהיר שצירפה המבקשת לבקשתה, אינם עולים בקנה אחד עם טענותיה בכתב התשובה. המבקשת לא התייחסה בתצהירה להיקף רכושה, לרבות החזקתה בשני נכסים, וכן לא ציינה שאחד הנכסים מניב לה הכנסה נוספת משכר דירה, וזאת כשבפועל היא ציינה שהיא משתכרת רק מעבודתה כעורכת לשונית. אשר על כן, היות והמבקשת הציגה תשתית כלכלית חלקית בלבד בענייננו, תוך אי המצאת מלוא העובדה, די בכך כדי להשליך על מתן הפטור.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, סיכויי הערעור ובשים לב לכך שמצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים, נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון על סך של 5500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יימחק ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ג, 01 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ