אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב אב נוצרי במזונות בתו הקטינה שנולדה מחוץ למסגרת נישואין

חיוב אב נוצרי במזונות בתו הקטינה שנולדה מחוץ למסגרת נישואין

תאריך פרסום : 07/03/2016 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
39642-02-14
18/02/2016
בפני השופט:
איתי כץ

- נגד -
תובעים:
1. פ.פ.
2. ק.פ.

עו"ד אלברט פרץ
נתבעים:
א.ס.
עו"ד סייף כנעאן
פסק דין
 

 

לפניי תביעה מטעם התובעת 1 (להלן – האישה),  לחייב את הנתבע (ולהלן – האיש) במזונות עבור בתם המשותפת, תובעת 2 (ולהלן – הקטינה).

כמתואר בכתב התביעה, האישה והאיש, שניהם נוצרים, ניהלו לפני מספר שנים מערכת יחסים ללא נישואין, בזמן שהאיש היה, ועודנו, נשוי לאישה אחרת ולו אף שלושה ילדים אחרים מאשתו. כתוצאה ממערכת היחסים בין האיש והאישה, נולדה הקטינה, ילידת שנת 2013 (כיום בת 2.5 שנים).

 

אבהותו של האיש על הקטינה נקבעה בפסק דין שניתן בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, תביעת אבהות, לאחר שנערכה בדיקה גנטית לצדדים.

 

על פי כתב התביעה, האישה אזרחית XXX, מתגוררת עם הקטינה בדירת חדר בירושלים, ומשתכרת (באותה עת) כ- 6,000 ₪ לחודש מעבודות ניקיון בבתים, ללא תלושי משכורת. הקטינה מצוייה במשמורת שלה באופן מלא. היא איננה מקבלת קצבאות כלשהן, לרבות לא קצבת ילדים מן המוסד לביטוח לאומי. 

לטענתה, האיש עובד למחייתו כספר, ומשתכר לפחות 6,000 ₪ בחודש מעבודתו זו.

 

במסגרת כתב התביעה ביקשה האישה לחייב את האיש במזונות הקטינה כדלקמן: 750 ₪ לחודש עבור השתתפות בדמי שכירות; 400 ₪ לחודש עבור השתתפות בעלות החזקת המדור; תשלום הוצאות הקטינה בסך 3,175 ₪ לחודש, כשסכום זה כולל גם תשלום למטפלת ולשמרטף; בנוסף, תשלום "יותר ממחצית" הוצאות הבריאות והחינוך החריגות שיהיו לקטינה.

 

האיש טען כי הכנסתו אינה עולה על 4,000 ₪ בחודש, וכל הכנסתו משמשת לפרנסת משפחתו היות ואשתו אינה עובדת ושלושת ילדיו – קטינים, וכולם תלויים בו. לפיכך לא נותר לו כסף למימון הוצאותיה של הקטינה נושא הליך זה. בנוסף, טען, כי לפי דינו האישי – נוצרי קתולי – לא קיימת חובת מזונות כלפי ילדה שנולדה מחוץ למסגרת נישואין בהיותה מוגדרת "לא-חוקית" או לא מוכרת לפי הדת; על כן, יש להחיל את חובת מזונות מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן – חוק המזונות), אשר לפיו יש להשית את המזונות על שני ההורים, אב ואם, יחדיו, לפי הכנסותיהם.

 

נפסקו לקטינה מזונות זמניים על בסיס חוק המזונות, בסך 950 ₪ לחודש, ובנוסף מחצית מהוצאות בריאות חריגות (החלטות מימים 19.4.2015 ו- 22.4.2015), החל מיום 1.5.2015.

 

בתצהיר עדותה הראשית מיום 31.12.2015, עדכנה האישה כי בינתיים עברה להתגורר בדירה אחרת יחד עם בן זוגה, והתינוק המשותף להם. דמי השכירות החודשיים בעד הדירה הוא 3,000 ₪, והוצאות החזקת המדור הן 1,000 ₪ לחודש (לא צורפו ראיות, או חוזה שכירות). האישה דרשה לחייב את האיש בשליש מסכומים אלו, 1,300 ₪ לחודש, בגין חלקה של הקטינה בהוצאות המדור והחזקתו. בנוסף למזונות שוטפים בסך 3175 ₪ לחודש, על פי תביעתה המקורית.

 

בתצהיר עדותו הראשית מיום 14.1.2016, חזר האיש והצהיר כי הוא עובד רק לעיתים רחוקות כספר, אך לא פירט את היקף הכנסותיו, ואף לא צירף כל ראיה לתצהירו, על מנת להוכיח את הוצאותיו והכנסותיו. הוא טען כי אין ביכולתו כל אפשרות לשאת במזונות הקטינה, כי ילדיו האחרים (שלא צויינו גילאיהם) יגיעו לרעב, וגם אשתו איננה עובדת.  בדומה לכתבי טענותיו הקודמים, גם בתצהירו חזר וטען כי האישה אמרה לו שהיא משתמשת באמצעי מניעה ולפיכך הוא לא אחראי ללידת הקטינה.

 

בחקירתו הנגדית אישר האיש כי הוא גר בדירה שקיבל מהכנסייה, בה הוא מתגורר עם בני משפחתו ללא תמורה (עמ' 10 לעדותו). בנוסף, הודה כי יש לו חשבון בנק. דפים מחשבון הבנק לא הוצגו.

האישה ציינה בעדותה בפניי (דיון מיום 19.1.2016, עמ' 9) כי כיום איננה עובדת. 

 

 

הכרעה

 

מקור החיוב במזונות

שאלה ראשונה הניצבת לפתחנו נוגעת לבסיס החוקי לחיוב האיש במזונות הקטינה.

בהתאם לסעיף 3(א) לחוק המזונות, "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

 

לטענת האיש, כאמור לעיל, על פי דינו האישי, נוצרי קתולי, ילד שנולד מחוץ לנישואין איננו ילד חוקי. לשם ביסוס טענתו הציג את סעיף 1 לחוק הנישואין ("שרח אחכאם א-זוואג'") מיום 25.12.1983, בו מוגדרים ילדים שנולדו שלא במסגרת נישואין כילדים בלתי חוקיים ("אטפל ע'יר א-שרעין"). לטענתו, כל עוד לא בוצעה הכרה בילד בלתי חוקי, בין באמצעות נישואין של ההורים זה לזה ובין באמצעות קבלת אסמכתה מכוהן דת אשר יגדיר את הילד כמוכר עפ"י הדת, האב איננו חייב במזונותיו.

 

למעשה, הסעיף אליו הפנה האיש בחוק הנישואין כלל איננו דן בהשלכות שיש מבחינה דתית להגדרתו של ילד כ"בלתי חוקי" – בכלל, ולעניין מזונותיו – בפרט. לשם כך, יש להיזקק לפרק 92 לחוק המעמד האישי ("קאנון אלאחוול א-שח'סייה"). סעיף 1 לפרק 92 בחוק זה, מורה כי לילד לא חוקי, וכן לאימו ולאפוטרופוס שלו, זכות להגיש תביעה כנגד האב להכרה בו, אם האב הכחיש את אבהותו. סעיף 2 לאותו פרק, מורה כי הכרה בילד בלתי חוקי, בין אם בפני רשות האוכלוסין או הפטריארכיה או שנפסק כך, איננה מביאה לכדי מעמד שווה בין ילד לא-חוקי לבין ילד שנולד מנישואין, וההכרה מזכה את הילד רק בזכות למזונות, לחינוכו/גידולו ("תרביה"), ולהקצאת סכום להבטחת עתידו שייקבע בידי בית המשפט.

 

בענייננו, גם אם אצא מן ההנחה שהקטינה איננה נחשבת ילדה חוקית על פי הדת הנוצרית קתולית כיוון שנולדה לאב הנשוי לאישה אחרת, הרי שהאב הודה באבהותו כלפי הקטינה, ובנוסף, בית המשפט אף נתן פסק דין הצהרתי על אודות אבהותו כלפיה, בהליך קודם ולאחר שנערכה בדיקה גנטית שהוכיחה זאת. הכרה זו מקנה אפוא לקטינה למצער זכות למזונות מאביה, וזאת בין אם היא חוקית על פי הדת הנוצרית ובין אם לא. מכאן נמצאנו למדים שיש לאיש חובת מזונות כלפי הקטינה, המוטלת עליו על פי הדין האישי הנוצרי קתולי, ובהתאם לסעיף 167 לחוק הדינים האישיים של העדה הקתולית המלכותית בישראל, מוטלת חובת המזונות כלפי ילד קטין על כתפי האב.

 

למותר לציין, למען הסרת הספק, כי אף אם היתה נשללת חבותו מכוח הדין הנוצרי האישי החל עליו, עדיין היתה מוטלת עליו חבות במזונות הקטינה מכוח חוק המזונות עצמו.

 

טענות בדבר גניבת זרע ואבהות כפויה

אין כל צורך להכריע בטענות אלו, היות שאינן רלבנטיות לתובענה הנדונה. אף אם לצורך העניין בלבד אצא מנקודת ההנחה שיש אמת בטענות האיש בדבר גניבת זרע, תרמית או אבהות (על אף שאין כל מחלוקת כי הצדדים קיימו יחסי מין מרצון ובהסכמה מלאה) – ואינני מכריע בכך - אין בטענות אלו כדי להשפיע על חובתו של האיש, בהיותו אבי הקטינה, לשאת במזונות הקטינה. מדובר בחבות כלפי הילדה, שלא חטאה כלפיו, ונסיבות הבאתה לעולם אינן נלקחות בחשבון לצורך חיוב המזונות או סכום המזונות. כניסת אישה להריון בניגוד לידיעתו ולרצונו של האב, יכולה, למירב, לעורר שאלות במישור היחסים המשפטיים שבין האיש והאישה, אך אינה גורעת מחובתו הישירה של האב כלפי בתו.

 

ולגוף העניין -

שני הצדדים נמנעו מהצגת ראיות לביסוס טענותיהם – האישה לא הציגה כל מסמך לביסוס הוצאות הקטינה; והאיש – לא הציג כל מסמך לביסוס טענותיו בדבר מצבו הכלכלי הרעוע ויתר טענותיו.

האיש, בן 42, בעל מקצוע - ספר עצמאי, ולא הציג כל ראיה בעניין היקף הכנסותיו. הוא הסתפק בטענתו שהוא מרוויח כ-4000 ₪ לחודש, שאינם מדווחים לרשויות המס. קשה לקבל את הטענה בעניין גובה הכנסותיו, וככל שאינו משתכר די מעבודתו זו, לא הסביר מדוע אינו מנסה למצוא עבודה אחרת תמורת שכר מינימום לפחות. טענתו בדבר מחלת סוכרת לא הוכחה. עוד ציין שיש לו חשבון בנק, אך לא הציג דפי חשבון כלשהם ומחדל זה עומד לחובתו. עוד צויין כי הוא מחזיק ברכב צמוד, עובדה שאיננה מתיישבת עם טענתו על מצב כלכלי עגום ביותר. עוד ציין כי הוא גר עם משפחתו בדירה שקיבל מן הכנסייה, ואין בגינה עלות מדור. הוא לא ציין את גילאי שלושת ילדיו, לא מסר את פרטיהם ואת הוצאותיהם. בסופו של יום, לא ניתן לדעת או להעריך את היקף הכנסותיו והוצאותיו, אך לצורך העניין, מתוך התרשמותי מכל דבריו, אעריך שהכנסתו עומדת סביב שכר מינימום, או מעט מעליו – כ- 5,000 ₪ לחודש, לפחות.

מאידך, גם האישה לא הציגה כל מסמך, חוזה שכירות או קבלות על הוצאות החזקת מדור, בניגוד לחובתה כתובעת, ותביעתה ללא ספק, מופרזת מבחינת הסכום הנתבע, בהתייחס לרמת חייה המתוארת. עם זאת, קיימת חזקה שיפוטית לפיה צרכיו המינימאליים של קטין במדינת ישראל עומדים על סך של כ- 1350 ₪ לחודש, לא כולל הוצאת חינוך ומדור, ללא הצגת ראיות מיוחדות להוצאות אלו.

עם זאת, בנסיבות המקרה ניתן וצריך להתחשב גם בכך שהאישה מתגוררת עם בן זוג וילד נוסף, אשר ניתן להניח כי מפחיתים במעט מהוצאות הקטינה בהתאם לכלל הצריכה השולית הפוחתת. מנגד, הקטינה מצויה במשמורת מלאה ובלעדית שלה, ומכאן שכל הוצאותיה משולמות על ידה. כמו כן, אף אם האיש לא הציג פרטים אודות הכנסתו ושלושת ילדיו, ברי שהעובדה כי הם, ורעייתו, נסמכים על שולחנו, תלויים בו וניזונים כולם ממשכורתו, צריכה להילקח בחשבון.

 

לאחר ששקלתי את כל האמור, הנני קובע כדלקמן:

 

  1. האיש יישא במזונות הקטינה בסך 1,150 ₪ לחודש.

סכום זה אינו כולל השתתפות בהוצאת המדור של הקטינה, מאחר שלא הוצגו לגבי רכיב זה כל ראיות.

            הסכום הנ"ל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע והנכון ליום זה, ויתעדכן אחת לשלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין עדכון לעדכון.

  1. התשלומים עבור המזונות יבוצעו באמצעות תשלום ישיר לידי האם.
  2. בנוסף לאמור, האיש יישא במחצית מהוצאות הבריאות החריגות של הקטינה אשר אינן מכוסות על ידי קופת החולים בה מבוטחת הקטינה, כפוף להמלצת הרופא המטפל, ובין היתר: ריפוי שיניים ויישור שיניים (לפי תעריפי רשת מרפאות השיניים העובדת במסגרת ו/או עם קופת החולים בה מבוטחת הקטינה המטופל), עדשות מגע/משקפיים, טיפול רגשי/פסיכולוגי.

 

על האישה להציג לאיש קבלות על ביצוע תשלום לפי סעיף זה לא יאוחר מ-60 יום לאחר התשלום, והאיש יישא בחלקו תוך 30 ימים ממועד הצגת הקבלות.

 

  1. התשלומים החודשיים לפי פסק דין זה יבוצעו החל מיום 1.3.2016 ובכל ראשון לחודש בחודשים שלאחריו. תוקף החיוב - החל ממועד הגשת התביעה ואילך.
  2. הפער שבין הסכום שנקבע בפסק דין זה לבין סכום המזונות הזמניים שנקבע בעת בירור ההליך, ישולם בידי המשיב ב-10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, החל מיום 1.3.2016, בנוסף לסכום המזונות הקבוע.
  3. מזונות ישולמו עבור הקטינה עד שתגיע לגיל 18 שנים.
  4. פיגורים בתשלום יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.
  5. אין לקזז מדמי המזונות המגיעים לקטינה.
  6. אין צו להוצאות

                

ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים

 

 

ניתן היום,  ט' אדר א' תשע"ו, 18 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ