חובת הבנק כלפי הלקוח לעניין משיכת שיקים

1. בעלי הדין אינם חלוקים על העובדות הבאות: בתאריך 21/1/97 משכה התובעת שיק על סך
300 ש"ח. השיק נמסר לאחד מקבלני המשנה העובדים עם התובעת מבלי שנרשם לפקודת מי יש
לשלם את הסכום הנקוב בו. במועד כלשהו זוייף השיק מבחינת תאריך משיכתו ומבחינת הסכום
הנקוב בו בספרות ובמילים, וכן הוסף לו שרטוט. החתימה והחותמת על גבי השיק הם
אותנטיים. בשיק שהוצג לנתבע לפרעון נרשם, כי נמשך בתאריך 24/1/97 וכי התמורה שיש
לשלם לאוחז בו היא בסך 60,000 ש"ח. הבנק שילם את תמורת השיק לזכות חשבונו של המסב
האחרון.

מכאן התביעה שבפני.

2. התובעת טוענת, כי הנתבע הפר את חובתו כלפיה בכך שפרע את השיק. הטענה היא כי
מראהו של השיק מעורר חשד; גם אם לאו, הרי שנסיבות העניין לנוכח אופן ניהול חשבונה
של התובעת אצל הנתבע צריכות היו לעורר חשד, וזאת הן בשל סכומו החריג של השיק יחסית