פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

לפניי בקשה מוסכמת למתן הפטר לאלתר ליחיד. במקביל, תלויה ועומדת בקשת היחיד למתן הפטר גם ביחס לחוב מזונות למל"ל.

רקע נדרש

היחיד כבן 65, גרוש ואב ל-11 ילדים בוגרים, עבד במשך שנים כמורה ומחנך ומזה שנים רבות סובל מתחלואים רבים (מחלאת ריאות, בעיות אורתופדיות ובעיות שמיעה קשות), ונכון ל-11.2.2024 הוכר כנכה בשיעור 79% לצמיתות וכבעל אי-כושר מוחלט לצמיתות.

בעניינו של היחיד הוגשו 5 תביעות חוב בגובה של כ-260,000 ₪ מתוכן 60,000 ₪ חוב לביטוח הלאומי בגין מזונות.

ישנה הסכמה של היחיד, הנאמן והממונה, כי יש מקום לתת הפטר לאלתר ליחיד נוכח נסיבותיו.

ברקע, בקשות של הנאמן לבטל את ההליכים והחלטה של כב' השופט פס במהלך הדיון ביום 28.10.2024 לאפשר ליחיד לשתף פעולה ולהגיע לתוצאה מוסכמת. מאז הסיר היחיד מחדלים ולנוכח כך המלצות הנאמן והממונה כאמור לעיל.

הבקשה להפטר ממזונות

במוקד הבקשה להפטר ממזונות מצבו הבריאותי של היחיד והדוחק הכלכלי בו הוא חי, בשל מחלותיו, קצבת נכות נמוכה והוצאות מחיה נדרשות שאינן מותירות בידו יתרות סבירות לקיום בכבוד.

הנאמן, הממונה והביטוח הלאומי סבורים, כי אין מקום לפטור את היחיד מחוב המזונות, משום שהנסיבות אינן עומדות בתנאי הפסיקה. הביטוח הלאומי סבר כי ניתן להורות על גבייה מינימלית מתוך הקצבה, כנהוג בנסיבות דומות.

דיון והכרעה בבקשה להפטר ממזונות

דין הבקשה להפטר מחוב המזונות להידחות.

כידוע סעיף 175(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק) קובע שחוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין הוא חוב שאינו בר-הפטר, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות מתן הפטר שכזה (סעיף 175(ב)(3) לחוק). בע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (מיום 26.9.2016) שב וסיכם בית המשפט העליון את ההלכה בעניין זה, ושב והזכיר מה הם התנאים המאפשרים מתן הפטר מחוב מזונות, שיש לו מעמד מוסרי ומעמד חוקי גבוה מחובות אחרים: מצב קשה של החייב שאינו צפוי להשתפר מבחינה כלכלית ומבחינת בעלות על נכסים; מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; הימשכות ההליכים ופגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד (שם, בפסקה 15).

היחיד לא הצביע על טרם מיוחד להיעתר לבקשתו מלבד מצבו הבריאותי ונסיבות חייו. הוא גם לא התייחס לנסיבות אי העמידה בתשלום המזונות "בזמן אמת". בעניין זה, יש להפנות לתגובת הביטוח הלאומי ממנה עולה, כי חוב המזונות הצטבר עד לאחרונה יחסית, דהיינו עד לשנת 2019, כאשר ההכרה בדרגת נכות זמנית לראשונה ניתנה רק בשנת 2021. מכאן, שבשנים שטרם הסתבכותו הבריאותית של היחיד, לא נמסר הסבר מדוע לא עמד בתשלום חוב המזונות.

בנסיבות אלו, לא הוכחו הנסיבות המצדיקות מתן הפטר מחוב המזונות ולכן דין הבקשה להידחות. עם זאת, אני קובע כי הביטוח הלאומי יהיה רשאי לגבות החל מחודש פברואר 2026 ועד אריכות ימים, שיעור של 10% מקצבת הביטוח הלאומי המגיעה ליחיד, על-חשבון החזר החוב. מעבר לכך, לא ניתן יהיה לנקוט בפעולות גבייה בהקשר זה.

דיון והכרעה בסוגיית ההפטר

נוכח עמדת הממונה והנאמן, ובנסיבותיו האישיות של היחיד כמפורט בכתבי הבי-דין מטעם הנאמן והממונה, בהיעדר כושר השתכרות ובהיעדר נכסים למימוש, מקום שמתקיימים התנאים שבסעיפים 167 לחוק, ניתן ליחיד הפטר לאלתר.

נוכח מתן ההפטר לאלתר, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם להוראות סעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

ההגבלות שחלו על היחיד לפי סעיף 142 עד למועד הצו לשיקום כלכלי, ככל שחלו, בטלות בזאת, לרבות ההגבלות כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הגבלת השימוש בכרטיס חיוב כהגדרתו לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 וכן ההגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952 ומהארכת תוקפם.

מבוטל עיכוב היציאה מהארץ שהוטל על היחיד. משטרת הגבולות תמחק מרישומיה את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד היחיד.

כל ההליכים המשפטיים שנפתחו וננקטו כנגד היחיד בגין חובות העבר עד ליום מתן הצו לפתיחת הליכים מבוטלים בזאת, למעט ההליכים בגין חובות עבר אשר נקבע בחוק שההפטר לא יחול עליהם או הליכים שבית המשפט אישר להמשיך בהתאם להוראות סעיף 121(3) לחוק.

כל תיקי הוצאה לפועל שנפתחו כנגד היחיד בגין חובות העבר עד ליום מתן הצו לפתיחת הליכים יסגרו וההליכים שננקטו בהם יבוטלו, למעט תיקי הוצאה לפועל בגין חובות עבר אשר נקבע בחוק שההפטר לא יחול עליהם. בהליכי הוצאה לפועל בהם קיימים חיובים נוספים ייגרע שמו של היחיד.

כל נכס או זכות שיוקנו ליחיד בשלוש השנים ממועד מתן ההפטר ייכללו בקופת הנשייה בהתאם לאמור בסעיף 167 (ג) לחוק.

על היחיד לדווח לממונה ולנאמן על נכס שהוקנה לו במהלך תקופה שלוש השנים שממועד מתן צו השיקום הכלכלי, מיד עם הקנייתו ליחיד. כן חל איסור על החייב לבצע בנכסים אלה כל פעולה, ועליו להעבירו לקופת הנשייה בהתאם להוראות הממונה ו/או הנאמן.

על היחיד להעביר לקופת הנשייה כל נכס מסוג כלשהו שהיה שייך לו במועד מתן הצו לפתיחת ההליכים או הוקנה לו לפני מתן ההפטר והוא חלק מנכסי קופת הנשייה, לרבות זכויות בעיזבון, אשר לא דווח על ידו ולא צוין בצו ההפטר. הנכס יועבר לקופת הנשייה מיד עם גילויו ובהתאם להוראות הממונה ו/או הנאמן. כן חל איסור על היחיד לבצע בנכסים אלה כל פעולה.

אין במתן ההפטר כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138 לחוק, ולקיים את תנאי הצו החלים גם לאחר ההפטר, לרבות חובת הדיווח והעברת הנכסים המפורטים לעיל, והחובה לעשות את כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.

הפרה על ידי היחיד של הוראות צו ההפטר או הוראות החוק החלות לאחר ההפטר, לרבות החובות המפורטים לעיל, עלולים להביא לביטול למפרע של ההפטר שניתן ליחיד ולשינוי הצו, לפי סעיף 176 לחוק ובכלל זה קביעת חובת תשלומים והשבת ההגבלות שהוסרו.

הסתרת נכסים על ידי היחיד או אי מסירת מידע שהחייב נדרש למוסרו לפי הוראות החוק, או מסירת מידע חלקי או כוזב לנאמן או לממונה, עלולים להוות עבירה פלילית שדינה מאסר בהתאם להוראות סעיף 346 לחוק.

שכר טרחת הנאמן והוצאותיו ואגרת השגחה לממונה, ייפסקו על-ידי הממונה לפי נהליו.

יש לשלוח לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ו, 15 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.