אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חבילת שירותים לסלולרי לא בוטלה - סלקום תפצה ב 10,000 שקלים

חבילת שירותים לסלולרי לא בוטלה - סלקום תפצה ב 10,000 שקלים

תאריך פרסום : 23/08/2009 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
3375-09
20/08/2009
בפני השופט:
טננבוים אברהם

- נגד -
התובע:
יפרח רפאל
הנתבע:
חב' סלקום בע"מ
פסק-דין

בקליפת אגוז - מה דינם של שירותים בטלפון נייד שלא מבוטלים למרות בקשה לבטלם?

(והתשובה, על ספק השירותים לתת את הדין ולשאת בתוצאות ובהוצאות)

1.         אין לך כמעט אדם בישראל שאין לו מכשיר טלפון נייד, ולמהדרין גם יותר מאחד.  שימוש במכשיר כזה כולל חתימה על הסכם שבו שירותים רבים ('חבילות') כגון חבילת גלישה, חבילת הודעות, חבילת משחקים, חבילת מוזיקה,  ועוד כהנה וכהנה על פי הטכנולוגיה המתפתחת ועולה.

2.         כמעט כל צרכן טלפוניה מקבל הצעות מגוונות לחבילות וטכנולוגיה חדישה ורבים אכן מתחייבים לחבילות.  אך לעיתים, לאחר התנסות מבקש הצרכן לבטל חבילות אלו ומתגלה לו שקל בהרבה להיכנס לארץ המובטחת מלצאת ממנה.  פעמים רבות, למרות מאמציו וביטולים חוזרים ונשנים ממשיך הוא למרבה התסכול והכעס, להיות מחויב בשנית, בשלישית ובעשירית.  כך קרה לפנינו.  התובע רכש חבילת הודעות וחבילת משחקים לטלפון נייד, אך אלו לא בוטלו למרות שביקש זאת שוב ושוב.

3.         המחוקק היה ער לכך ובדיוק כדי למנוע זאת קבע בחוק הגנת הצרכן כי במקרה כזה זכאי הצרכן לפיצויים לדוגמא של עד עשרת אלפיםש"ח ובהפרות חוזרות עד חמישים אלף ש"ח.  במקרה שלפנינו יש לפסוק לתובע סכום מקסימלי של עשרת אלפי ש"ח.  זאת כדי להגן על האזרח ולמנוע תופעות אלו בעתיד.

4.         כדי להסביר את מסקנתנו, נסביר בקצרה את ההגיון שבחוק הגנת הצרכן, את הסעיפים הרלוונטיים, את הפרשנות הנכונה לאותם סעיפים, ואחר כך ניישמם על העובדות הספציפיות של התובע.

חוק הגנת הצרכן - כללי

5.         חוק הגנת הצרכן הוא יוצא דופן במידת מה.  הכלל במשפטנו ובעיקר בדיני חוזים הוא שסומכים אנו על הציבור שידאג לזכויותיו.  כל צד לחוזה הוא ריבון לעצמו ובעל יכולת להחליט כיצד יכלכל את ענייניו.  רעיון זה של חופש החוזים היה מקובל בעבר ונשמע הגיוני, אלא שהמציאות הכחישה אותו.

4.         אין ספק שכאשר עומדת חברה גדולה, אשר קושרת הסכמים רבים עם לקוחותיה (לרוב הסכמים אחידים), ידה על העליונה. לא פעם נאלץ הצרכן לחתום על הסכמים בעלי סעיפים דרקוניים ומקפחים ולרוב הוא כלל לא יודע כי חתם עליהם אלא כאשר הוא נתקל בבעיה. המחוקק שהיה ער לכך חוקק את חוק הגנת הצרכן כדי לאזן את מערכת יחסי הכוחות ולהגן על הצרכן החלש.

5.         על תכליתו של החוק ניתן ללמוד מרע"א 2701/97 מדינת ישראל נ' דניאל צ'רטוק, פ"ד נו (2) 876, עמוד 884, המפנה אל ערעור ברזני ואל רע"א 8733/96 לנגברט נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה (1) 168):

"...להשליט אורחות התנהגות על המגזר העסקי ולקבוע כללי משחק הוגנים ביחסים שבין הצרכן לעוסק. החוק בא להבטיח כי העוסק לא ינצל את מעמדו הכלכלי העדיף על-מנת להתעשר שלא כדין על חשבונו של הצרכן... החוק בא לצמצם את פערי הכוחות והמידע בין ספקים שיש להם מומחיות בתחום עיסוקם ובין הפרט." 

6.         אשר לכן, חוק הגנת הצרכן מכיל סעיפים רבים המתאימים למקרה הרגיל והנדוש של אזרח מן השורה העומד מול עסק מסחרי   וברור לכולנו כי אין מדובר בצדדים זהים בכוחם ויכולותיהם.

פיצויים לדוגמא בחוק הגנת הצרכן

7.         אלא שעם הזמן התברר שאין די בכך.  מטבע הדברים רוב העסקות הצרכניות הן בסכום שאיננו גבוה.  לא רק זאת אלא שהטירחה וכאב הראש אינם שוים לציבור להתעסק עימם.  המציאות הראתה שהציבור פשוט העדיף פעמים רבות לוותר על זכויותיו מאשר לנסות למצותן.  מאידך גיסא, לצד השני (בתי העסקים) הייתה מוטיבציה רבה הרבה יותר להילחם על כיסם משום שהם תלויים בכך.

8.         יתירה מכך, גם אם זכה הצרכן במשפטו, הרי לא יכל להוכיח נזק משמעותי.  ממילא היו הפיצויים נמוכים ולא תאמו את מידת המאמץ וההשקעה שנדרשו ממנו.  אשר לכן למרות שבתיאוריה היו לצרכן אפשרויות לפיצוי על נזקיו, למעשה לא עשה בהם הציבור שימוש מספיק.  יצא כי פעמים רבות השתלם לספקים ולמשווקים להפר את חוקי הגנת הצרכן, בבחינת "שיטת מצליח".  אם יתבע הצרכן, הרי יקבל את מה שיגיע לו ואולי מעט יותר.  אך אם לא יתבע (המקרה הרגיל) הרי יד החברה על העליונה.  כלכלית לכן השתלם לעיתים להפר את חוקי הגנת הצרכן, וזאת לא ניתן היה לקבל.

9.         מסיבות אלו, ביום 18.12.2006 הוגשה מטעם הממשלה הצעת חוק למתן פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק.  בדברי ההסבר הוסברה הבעיה בפירוש, ובלשון דברי ההסבר:

"המחוקק מצא לנכון להעניק הגנות יתרות לצרכן בעסקאות צרכניות כדי להתגבר על כוחו העודף של העוסק....חולשת הצרכן באה לידי ביטוי גם בשלב מימוש זכויותיו בבית המשפט וגורמת לכך שהצרכן לרוב מוותר מראש על מימוש זכויותיו אלו. חולשה זו מבוססת על קשיים שונים שבהם נתקל הצרכן, כגון קשיי ההוכחה הנובעים מפערי המידע, חוסר מיומנות הצרכן בבית המשפט לעומת העוסק וכן שיקולי עלות ניהול ההליך המשפטי מול התועלת שבניהולו קרי הפיצוי הכספי שיושג.

10.        והפיתרון היה פיצויים גבוהים יחסית שאינם תלויי נזק וכדברי הצעת החוק.

כדי לשפר את הכדאיות הכלכלית של הצרכן ולעמוד על זכויותיו בבית המשפט וכדי להרתיע עוסקים מניצול חולשתו של הצרכן ומהפרת הוראות החוק, מבקשת ההצעה להעניק לצרכן זכות לתבוע פיצויים לדוגמה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ