ז. ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

רקע כללי בתמצית

1.לפני בקשת המבקש לביטול צו הכינוס, אשר ניתן בעניינו של החייב ביום 7.3.16.

לטענת המבקש בקצירת האומר, החייב חייב לו כ-89,000 ₪ במסגרת תיק הוצל"פ 501170-08-15 (להלן: "החוב"). מקורו של החוב בפיצוי בגין נזקי גוף, וזאת בהתאם לפסק דין מיום 18.3.14 שניתן בהסכמה כנגד החייב במסגרת ת"א (ראשל"צ) 2460/08 (ר' נספח א), במסגרתו חויב לשלם למבקש סך כולל של 85,000 ₪ (ר' עמוד 20 לפרוטוקול).

2.המבקש מציין כי פסק הדין ניתן בעקבות הרשעת החייב, בצוותא עם אחר, בתקיפה אכזרית שלו, אשר במהלכה נפגע המבקש חבלות חמורות באופן זה שנגרם לו ריטוש בחלק התחתון של הטחול, דם חופשי בבטן וחבלה חמורה בארובת העין. בגין תקיפה זו הורשע החייב בתפ"ח 50001/06 ונגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות בשירות, שישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים וכן חויב הוא בפיצוי המבקש בסך של 5,000 ₪ (ר' סעיפים 3–8 וכן נספחים ב ו-ג לבקשה).

3.המבקש מציין כי מחודש מרץ 2015 חדל החייב להעביר לו את התשלומים מושא פסק הדין (האזרחי) ללא כל צידוק, והוא לא הותיר לו כל ברירה אלא להשתמש בהליכי הוצל"פ, ואכן ביום 3.8.15 נפתח תיק ההוצל"פ כנגד החייב. המבקש מציין כי ביום 10.1.16 ולאחר שהוא פעל להגבלת החייב, משזה חדל לשלם את חובו, פנה החייב ללשכת ההוצל"פ בתצהיר, בו ציין כי הוא מודע לחוב הקיים בתיק. עורך הדין שמונה לו מסיעי לו להגיע להסדר מול הזוכה, ברשותו סך של 50,000 ₪ שהבנק מוכן להעמיד לרשותו כהלוואה, ועורך דינו בתהליך של מו"מ מתקדם לצורך תשלום החוב שייקבע בהסדר.

רשמת ההוצל"פ בהחלטתה מיום 13.1.16 ציינה כי רצון החייב לנהל מו"מ עם הצד השני (הזוכה) אינו עילה לעיכוב הליכים, כי נקבע לחייב צו תשלומים בסך 2,000 ₪, הוא שילם תשלום ראשון ולפיכך היא הורתה לעיכוב/ביטול עיקול משכורת והליכי הבאה, וכל עוד עומד החייב בצו התשלומים יישארו ההליכים המנויים דלעיל מעוכבים (ר' נספח ד לבקשה).

4.לטענת המבקש, חוב החייב כלפיו נוצר בחוסר תום לב במסגרת פעילות פלילית חמורה. צו הכינוס יביא למצב שבו חוטא ייצא נשכר באופן הנוגד אף את תקנת הציבור. מדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב ובית המשפט מתבקש לפיכך לבטל את צו הכינוס של החייב, ולחלופין לקבוע כי לחייב לא יינתן הפטר בגין חובו מושא הבקשה.

5.החייב בפתח תגובתו, ציין כי "אין לו אלא להצטער על אותו מקרה נשוא הבקשה, מקרה אשר קרה עת החייב היה כבן 15, ילד תמים אשר לא ידע להבדיל בין טוב ורע וכעת מנסה הוא באמצעות הפקודה לשקם את חייו". לטענת החייב, בתמצית, החוב מושא הבקשה לנושה אשר הגיע לכדי הסך של למעלה מ-89,000 ₪ במסגרת תיק ההוצל"פ, נוצר בעקבות קטטה בה הסתבך הוא ואשר בגינה חויב לשלם פיצויים אזרחיים למבקש, ואף הועמד לדין וריצה עבודות שירות (ר' סעיף 4). לדבריו, סכום זה בצירוף חובות נוספים הביאו להגיש את הבקשה לצו כינוס והכרזתו כפושט רגל. לטענתו הוא ניסה לעשות כל שביכולתו להגיע להסדר עם המבקש, אך דבר זה לא הסתייע. עוד מציין החייב כי האירוע התרחש לפני למעלה מ-12 שנים, יש להביא בחשבון את חלוף הזמן מביצוע העבירה והשינוי לטובה בהתנהלותו של החייב, אשר אף שירת שירות צבאי כתומך לחימה בשייטת 13 (ר' נספח א), ברצונו לשקם את חייו ולפתוח דף חדש. הוא לא צבר הרשעות נוספות ולא נטל חלק באירועים פליליים נוספים ומדובר באירוע יחיד ומצער. החייב מבקש להותיר את צו הכינוס ואת הליך הפש"ר על כנו.

6.המנהלת המיוחדת בתגובתה מתנגדת לבקשת המבקש. לדבריה, אין חולק כי תולדת חובו של החייב למבקש הינה באירוע אלימות כלפיו, אשר בוצע בשנת 2005 עת היה החייב בן 15, ועמדתה אינה באה לגרוע במאום מחומרת מעשי החייב כלפי המבקש. עוד טוענת המנהלת המיוחדת כי קיומם של חובות שנוצרו בפעילות בלתי חוקית ותוך ביצוע עבירות חמורות שיש בהן פגיעה מהותית בתקנת הציבור אינה מהווה מחסום להכרזת חייב כפושט רגל. על בית המשפט לאזן בין חוסר תום לבו של החייב ביצירת החובות לבין הגשמת תכלית פשיטת הרגל. יש להביא בחשבון שמדובר בעבירות שנעברו לפני כ-12 שנים, בעת שהחייב היה קטין. החייב ריצה את עונשו, שילם חובו לחברה, ובדברים אלה יש כדי להקהות את השפעת המעשים הפליליים על הליך הפש"ר (ר' ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' הכנ"ר). עוד מציינת המנהלת המיוחדת כי במכלול השיקולים נלקחה בחשבון העובדה כי אין עסקינן בחוב יחיד של החייב.