זרזור נ' בי.אם.אי שיווק זהב בע"מ

פסק דין

מדובר בתביעה קטנה שהוגשה על סכום של 1,149.80 ₪. התביעה הוגשה ביום 18/3/10. ביום 8/4/10 הוגש כתב הגנה ובו רשמה הנתבעת, שלאחר שביצעה בירור מול דואר ישראל, ולאחר התברר שהחבילה אותה הזמינה התובעת אכן חזרה לחברה, זוכתה התובעת בסך של 1,149.80 ₪. קרי, התובעת קיבלה את מלוא סכום כתב התביעה כשבועיים ומחצה לאחר הגשת התביעה. לאור סמיכות הזמנים בין מועד הגשת התביעה ובין העברת הסכום לתובעת, אין מקום להיעתר לתביעה להפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

היום, טוענת התובעת, כי פנתה לעורך דין על מנת לכתוב מכתב לנתבעת והמכתב עלה לה, על פי טענת הנתבעת, 1,500 ₪. טענה זו לא נזכרה בכתב התביעה וגם לא צורפה אסמכתא לטענה זו. יתרה מזאת, עסקינן בהליך המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות, אשר על פי טבעו מתנהל ללא עורכי דין.

יחד עם זאת, מאחר והסכום שולם לתובעת לאחר הגשת כתב התביעה, כן מוצאת לחייב את הנתבעת בעלות אגרת בית משפט בסך כולל של 100 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

אבקש להוסיף, כי מדברי הנתבעת עולה, כי הנתבעת הציעה לתובעת להעביר את הסכום האמור ללא צורך בהתייצבות לדיון היום, אולם התובעת עמדה על כך שיתנהל דיון. סבורני, כי הדרישה של התובעת שהנתבעת תגיע לדיון היום רק בשל הדיון בסכום האגרה, כאשר הנתבעת נכונה היתה להעביר סכום זה גם ללא הדיון, היא לא סבירה ורק לאור כל התנהלות העניינים, מצאתי שלא לחייב את התובעת בהוצאות שנגרמו לנתבעת בגין ישיבת היום.

ניתן והודע היום ט' חשון תשע"א, 17/10/2010 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת