זילברשלג נ' פלד

החלטה

התובע עורך דין על פי משלח ידו והעניק שירותים משפטיים לנתבע.

בין הצדדים נחתם הסכם שכ"ט, ביום 26.12.99, לפיו הנתבע התחייב לשלם לתובע סך של 2500$ על פי השער היציג לדולר ארצות הברית בלוויית מע"מ (להלן: "ההסכם").

על פי ההסכם התחייב התובע לטפל בהוצאת צו מניעה נגד עמי קריספל ומשרד עורכי דין גלוסקא.

בסעיף 7 להסכם התחייב הנתבע לשלם לתובע סך 15% מסכום שיקבל התובע עבור הנתבע בהקשר לתלונה שתוגש בשמו של הנתבע בלשכת עורכי הדין כנגד עורך הדין אהוד פוני.

בסעיף 8 נקבע תשלום של 15% מכל סכום שיקבל הלקוח (הנתבע - ד.ג) בהקשר לדרישת פיצויים (לא נאמר ממי – ד.ג).

לטענת התובע, הוא ניהל הליכים משפטיים כפי שנקבע בהסכם, אך הנתבע סירב ומסרב לשלם לו את המגיע לו עפ"י ההסכם.

התובע טוען כי עפ"י שער הדולר מול השקל עולה חובו של הנתבע אליו בסך של 10,392 ₪, נכון ליום 1.6.2000 (להלן: "סכום הקרן").

התובע שיערך את סכום הקרן עפ"י הוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ונכון ליום הגשת התביעה 23.3.10 סך של 94,082 ₪, ובלוויית מע"מ בסך של 109,135 ₪.

התביעה הוגשה תחילה בהליך של סדר דין מקוצר.

לבקשת הנתבע ניתנה לו רשות להתגונן כאמור בהחלטת כב' הרשם צ. לרנר מיום 24.10.10.

בין הצדדים התקיים הליך קודם שבו תבע הנתבע את התובע להשיב לו סך של 112,578 ₪ שהתובע החזיק עבורו כנאמן.

בפסק דין שניתן ביום 11.10.09 חייב כב' השופט נ. ישעיה את הנתבע שם, התובע כאן, לשלם לנתבע דנן סך של 109,323 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ (להלן: "ההליך במחוזי").

על פסק הדין במחוזי הגיש התובע דנן ערעור לבית המשפט העליון, ערעור העתיד להישמע בזמן הקרוב.

אם לא די בכך, הנתבע דנן הגיש בקשה להכריז על התובע כפושט רגל בתיק פש"ר 21418-07-10, וביום 21.12.10 ניתן פסק דין על ידי כב' סגן הנשיאה השופטת ו. אלשייך, המחייבת את התובע דנן להפקיד בידיו הנאמנות של ב"כ הנתבע דנן סך של 75,000 ₪ תוך 21 יום מיום מתן פסק הדין.

היה והתובע דנן לא יזכה בערעור בבית המשפט העליון, צו הכינוס ייכנס לתוקפו תוך 48 שעות (להלן: "הליך פשט"ר").

הצדדים הופיעו בפני בישיבת יום 31.1.11, ובה העלה ב"כ הנתבע טענות מקדמיות:

א.התייישנות – המדובר בהסכם משנת 1999, והוא התיישן זה מכבר, ואין להיזקק לו.

ב.בין הצדדים קיים מעשה בי-דין נוכח קיומו של ההליך במחוזי.

ג.התובע הודה כי הוא מחזיק בידיו סך של 103,000 ₪ שהתקבלו אצלו עבור הנתבע, והתובע טען כי קיזז את הכסף כנגד חובו של הנתבע כלפיו. אם כך, אין חוב ואין תביעה.