זגרון נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

התובע עתר להכיר בפגיעה במרפק ימין ("מרפק טניס") כ "פגיעה בעבודה" בשל מחלת מקצוע או לחילופין על פי תורת המיקרוטראומה.

רקע עובדתי

1.התובע, יליד 1959, עבד החל מיום 1.6.08 ועד ליום 15.2.09 בחברת "קסונום" בייצור מסטי רוח למשאיות.

2.במסגרת עבודתו נדרש התובע להכין תבניות ליציקה, להזריק להן חומר, ולסיים את ייצור המסטים.

3.ביום 15.2.09 עת הרים התובע תבנית, חש בכאב במרפק ולא יכול היה להניע את היד. התובע דיווח למנהל העבודה כי אינו יכול להמשיך לעבוד.

4.ביום 22.04.09 הגיש התובע תביעה לנתבע להכיר בפגיעה במרפקו כבתאונת עבודה. ביום 21.5.09 מסר התובע הודעה בפני חוקר הנתבע. כמו כן מסר מנהל חברת "קסנום" מר גד אדלר הודעה לחוקר הנתבע ביום 17/8/09.

5.ביום 23.9.09 דחה הנתבע את תביעת התובע בקובעו כי -

"לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו להתפתחות מרפק טניס"

כנגד החלטה זו עותר התובע בתביעתו זו.

טענות הצדדים

6.לטענת התובע, הפגיעה במרפקו (מרפק טניס) נבעה מסדרה של אירועים תאונתיים עת במהלך עבודתו נדרש לבצע פעולות סיבוביות של ניקוי והשחזה תוך שימוש במרפק. לטענתו פגיעה זו היא בגדר מחלת מקצוע בהתאם לפריט 26 לחלק א' לתקנות הבטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד-1954 (להלן "התקנות") .

7.מנגד, טען הנתבע, כי התובע ביצע בעת עבודתו מגוון גדול של פעולות שונות אשר התבצעו לסירוגין ובהפרשי זמן ארוכים ומשכך אינו נכנס בגדרי תורת המיקרוטראומה ודין תביעתו להדחות.

המצב המשפטי

8.הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 קובעות-

" 'תאונת עבודה' – תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..."

הלכה פסוקה היא כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה. (ראו לעניין זה דב"ע נג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

9. באשר לטענת המיקרוטראומה -

על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר ב"תאונה", המקנה זכות לגמלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כח חיצוני כלשהו, אלא גם בצירוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי", שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק - מיקרוטראומה.

תורת המיקרוטראומה באה בעיקר כדי לאפשר לבתי הדין, לקדם את מטרת החוק, באותם המקרים, שהמחוקק או מחוקק המשנה לא מצא בעיתו את הנדרש, בהקשר להכרזה על מחלה כמחלת מקצוע (ראה: דב"ע לא/5-0 אסתר ושדי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 200.).