ו"ע 19836-01-12 דותן נ' תלמי מנשה ואח'

א.גדר המחלוקת:

1. האם הפרה הנתבעת את חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ומים) התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") והתירה שימוש חורג בזכויותיה לאחר, לרבות הפרת הסכמים שנכרתו בינה לבין התובע, ובהם הסכם שקיבל תוקף של פסק דין?

2. זו השאלה שעומדת להכרעה לפנינו.

   ב.כתב התביעה המתוקן (2):

3. על פי כתב התביעה המתוקן בשנית, הנתבעת שהינה אגודה, מחזיקה בקרקעות של מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י") ועל כן אחראית היא לפקח כי השימוש בקרקע ייעשה בהתאם לאמור בכל דין.

4. לטענת התובע, הנתבעת נהגה בקרקע שימוש חורג תוך שאפשרה למי שאינו בעלים של הקרקע לבצע בה פעילות חקלאית, תוך הפרת הסכם החכירה בינה לבין ממ"י.

5. מכתב התביעה עולה הטענה כי אין המדובר בהפרה ראשונה ו/או בהליך ראשון המתנהל כנגד הנתבעת. הליך קודם שהתנהל כנגד הנתבעת הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין.

6. במסגרת ההליך הקודם שנוהל כנגד הנתבעת בשנת 2008 הגיעו הצדדים לכדי פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 22.5.2008. במסגרת הפשרה הודתה הנתבעת במיוחס לה בכתב התביעה והתחייבה לסיים את ההפרות עד ליום 1.6.2008. עוד התחייבה הנתבעת להתחייב בתשלום של 50,000 ש"ח בגין כל הפרה נוספת החל מיום 1.6.2008, זאת תוך 30 ימים מקבלת התראה על ההפרה.

7. על פי הנטען בכתב התביעה, הרי שבחודש 12/2009 התגלתה הפרה נוספת במהלך סיור של מפקחי היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים (להלן: "הסיירת הירוקה"). אלה הבחינו בציוד השייך למתקשר המתגורר במושב מצליח. לאחר דין ודברים עם מזכירת היישוב, הבהירו המפקחים למזכירת היישוב כי הנתבעת מפרה את החוק על סעיפים 2 ו-3 שבו, בכך שנתנה בידיי אחר לבצע פעילות חקלאית בשטחה, מקום בו רק הנתבעת רשאית לעשות כן.

8. ביום 12.1.2010 נשלחה התראה מהתובע אל הנתבעת בדבר הקניית זכות בקרקע ובמים לאחר ואילו ביום 26.1.2010 דחה היועמ"ש של האגודה את הטענות.