וסים נ' א.ש. עינת (2002) בע"מ

החלטה

זוהי בקשה הנושאת את הכותרת: בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד, לביטול הליכי הוצל"פ ולמתן רשות להתגונן.

ההליכים הקודמים:

ביום 22/9/11 דחה הרשם רומי התנגדות לביצוע שטר שהגיש המבקש במסגרת ת"ט 40684/11/11 בהעדר הופעה של המבקש או בא כוחו לדיון, וביום 22/12/11 דחה את הבקשה לביטול החלטתו מיום 22/9/11.

בעקבות זאת, הגיש המבקש ביום 8/1/12 ערעור על ההחלטה לבית-משפט זה, וביום 12/1/12 הגיש בקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ ולביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שניתנו במסגרת אותו תיק.

לטענת המבקש במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים, המשיבה נצלה עובדת היותו שוהה בחו"ל לצורך לימודיו ומיהרה לנקוט נגדו הליכים בתיק לרבות הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ.

עוד נטען כי המבקש שוהה מזה מספר שנים בגרמניה לצורך לימודיו וכמעט ואינו מגיע לארץ, וכי נכון ליום הגשת הבקשה הוא שהה בחו"ל וקיים חשש באם ייאלץ לחזור לארץ לטיפול בתיק ולהגשת בקשות הוא לא יוכל לחזור לספסל הלימודים בשל צו עיכוב היציאה ויפסיד את השנה.

לטענתו, יש לו סיכויי הגנה טובים שפורטו וטוען כי השיק נשוא התובענה נסחט ממנו באיומים ואינו חתום על ידו (הוא מפנה להתנגדות) ובכך יש לו למעשה סיכויים טובים.

עוד טען, כי סיבת אי הופעתו לדיון שנקבע בפני הרשם חלה בשל "בלבול" בהסדרת הייצוג. שכן, נגד המבקש נפתחו מספר תיקים בגין אותה "פרשת סחיטה" ובתיק אחד הועבר הייצוג לעו"ד אחר לייצוג המבקש שהינו אף גיסו. ב"כ המקש סבר בטעות כי גם תיק זה עבר לייצוגו ושבכוונתו להופיע לדיון הנ"ל בפני הרשם.

ביום 5/2/12 הגישה המשיבה את תגובת לבקשה הנ"ל, לפיה העלה המבקש טענות חדשות בבקשתו לביטול ההחלטה מיום 22/9/11 וטען כי סיבת המחדל לאי הופעתו לדיון הייתה בשל "בלבול" בייצוג, אולם הרשם לא השתכנע מנימוק זה שכן המבקש בעצמו מודה כי הוא לא נכח בשל שהותו בחו"ל לצורך לימודיו. מה גם, שלבקשה לא צורף תצהיר.

בנוסף, נטען כי הבקשה לא מראה על טען חדש שלא הועבר בעבר, מנוסחת בצורה לאקונית שמטרתה להטעות את בית המשפט. וכי גם הפעם המבקש אינו תומך את בקשתו בתצהיר שלו, ובמקום זאת מצרף תצהיר של אביו.

עוד נטען, כי המבקש העלה 3 טענות מבלבלות בבקשתו כאשר פעם אחת טען כי סיבת אי ההופעה בשל "בלבול" בייצוג ולאחר מכן טען כי הטעות חלה בשל ריבוי תיקיו ופעם השלישית טען כי שהותו בחו"ל מנעה ממנו לטפל בתיקיו. לטענת המשיבה, הבקשות של המבקש נועדו להקנות לו זמן ולהתחמק מתשלום החוב למשיבה בעודו מתקיים בחו"ל מהכספים שנטל ממנה.

ביום 30/5/12 התקיים דיון בבקשות, ולאחר דין ודברים נדחה למתן החלטה.

באותו יום, ניתנה החלטה מפורטת לפיה גם אילו היו מתקבלות טענות המבקש הרי שדין ההתנגדות להידחות מאחר שלא נתמכה בתצהיר מטעמו לאור טענתו כי לא הוא זה שחתם על השיקים. זה הדין לגבי יתר בקשותיו, שגם אליהן הוא לא צירף תצהירים לאימות העובדות.

כל כן, דחיתי את הערעור והבקשות.

ביום 31/12/12 הוגשה בקשה חדשה - היא הבקשה הנוכחית.

בבקשה החדשה נטען כי העובדות הרלבנטיות הן בידיעתו האישית של אביו של המבקש שניהל את כל ההליכים מול המשיבה ושכיום נמצא בעיצומם של הליכי פש"ר וניתן לגביו צו כינוס. לאור כך, צורף תצהיר מטעמו של אביו של המבקש לתמיכה בעובדות.

לטענת המצהיר, המשיבה הינה חברה שעוסקת במתן הלוואות בשוק האפור ובעבר נתנה הלוואה לחברה שהייתה בבעלותו. לטענתו, כל ההתנהלות הייתה מולו ללא כל נגיעה למבקש באמצעות אנשי קשר של המשיבה בשם ג'אנם אבו אחמד ו-דוד דנינו.

לעניין הארכת המועד:- נטען כי לאור הפסיקה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני צד שישי לו טענות ענייניות גם אם אותו צד חטא בסדרי הדין. לטענת המבקש, יש ליתן לו את יומו בבית המשפט להציג ראיות שהתגלו לאחר מועד דחיית ההתנגדות.

הטענות לגופו של עניין:-