ונגלניק נ' וואן דמיש ואח'

החלטה

1.לפני בקשה מטעם המבקש, שאינו בעל דין בתיק, לעיין בתיק ביהמ"ש.

2.המבקש טוען כי נודע לו כעת כי בתיק הנדון קיימים מסמכים חשובים, שיש להם נגיעה ישירה לנושאים במחלוקת אשר נדונים במסגרת הערעור שהגיש - ע"א 2133-02-12, והוא מבקש להציגם בפני ההרכב שדן בערעור.

3.מר אסף וגדני, משיב 3 בה"פ 45404-07-12 (להלן:"משיב 3") מתנגד לבקשה. לטענתו, כל המידע והמסמכים המצויים בה"פ 45404-07-12 חוסים בצילו של חסיון עו"ד - לקוח בהתאם לסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, בהיותם מסמכים ודברים שהוחלפו בין הלקוח – משיב 3 לבין עו"ד ונגלניק, המבקש בה"פ 45404-07-12 (להלן: "משיב 4"), בהתייחס לשירות המקצועי שהעניק משיב 4 למשיב 3 בעסקת רכישת הבניין נשוא התובענה.

4.משיב 4 אף הוא מתנגד לבקשה. לטענתו, מהבקשה להגשת ראיה שהגיש המבקש ביום 21.1.13 בע"א 2133-02-12 עולה בבירור שהמבקש ידע על קיומו של התיק דנן, אילו מסמכים מצויים בו ותוכנם של מסמכים אלה וברור כי העתיק מסמכים אלה ומטרתו כעת להכשיר את העיון וההעתקה שלא כדין במסמכים המצויים בתיק. המבקש טוען כי עיון בתיק ללא קבלת רשות כנדרש נעשה תוך הפרת זכות המשיבים לפרטיות ואל לו לביהמ"ש לתת ידו לכך.

עוד טוען משיב 4 כי ביהמ"ש בע"א 2133-02-12 לא החליט בבקשה שהגיש המבקש ביום 21.1.13 ובין אם יחליט לקבל את הבקשה או לדחותה, מתייתרת הבקשה דנן והלכה פסוקה היא שבימ"ש אינו נותן החלטות סרק.

5.משיבים 1 ו- 2 בה"פ 45404-07-12 וכן בע"א 2133-02-12 (להלן:"משיבים 1-2") מתנגדים לבקשה ומצטרפים לאמור בתגובות משיבים 3 ו-4.

6.בתשובה לתגובה שהגיש המבקש הוא מוסיף וטוען כי המשיבים אינם מכחישים שיש לו עניין לעיין במסמכים בתיק ביהמ"ש והם לא העלו נימוק של ממש שיכול להצדיק את החריגה מעקרון היסוד של פומביות הדיון או נימוק שיכול לשלול את זכותו לעיין בתיק שיש לו נגיעה ישירה לעניינים שלו.

6.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א.בהתאם לתקנה 4 (א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשנ"ג -2003, כל אדם רשאי לבקש מביהמ"ש לעיין בתיק ביהמ"ש, כל עוד העיון בתיק אינו אסור עפ"י דין.

ב.בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם במאגר משפטי, 8.10.09) נקבע כי בהתאם להלכה בנוגע לזכות העיון והיקף חובת ההנמקה "ברור היום לכל כי נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו (ראו עניין מרום, בעמ' 341 ;בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658, 663 (2004))...

בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ראו עניין גהל, בעמ' 437). "עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט (3) 714 (2004) (להלן: עניין גל)). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת ([פורסם בנבו], 1.5.2006)).

ג.טענת המבקש בנוגע לחיסיון עו"ד – לקוח נטענה באופן סתמי ולא הופניתי בעניין זה למסמכים ספציפיים. זאת ועוד; בתיק מצויים כתבי בית דין, פרוטוקול דיון ופס"ד שניתן בהסכמה ולא נוהל כלל הליך של גילוי מסמכים/עיון במסמכים/שאלונים וכו', כך שאין בנמצא מידע נוסף מלבד המידע אותו בחר כל אחד מבעלי הדין לחשוף ולא נטענה במסגרת התיק כל טענת חיסיון.

לפיכך, לא מצאתי כי קיים איסור בדין לעיין בתיק ביהמ"ש.

ד.מעיון בבקשה ובתשובה לתגובה עולה כי המבקש גילה את מטרת העיון ובכך עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליו ואילו לא מצאתי כי המשיבים העלו בפני כל טעם ממשי המצדיק סטייה מנקודת המוצא של פומביות הדיון.

ה.בענייננו, לא שוכנעתי כי יש חשש שמתן היתר לעיין בתיק עלול לפגוע בבעלי הדין באופן המצדיק להעדיף את האינטרס שלהם על עקרון פומביות הדיון. לפיכך, אני נעתרת לבקשה ומאפשרת למבקש לעיין בתיק ביהמ"ש.

ו. לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ג, 05 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

אביגיל כהן, שופטת