ולני נ' אמיר

פסק דין

התובע רשום כבעלים של דירה הידועה כחלקה 175/15 בגוש 6440 ומצויה ברח' הכרמל 22 כפ"ס (להלן: "הדירה").

בין התובע לבין הנתבעת התנהל מו"מ לפיו הנתבעת תרכוש את הדירה מהתובע.

הנתבעת התקשרה ביום 20.10.10 לתובע והודיעה לו על הסכמתה העקרונית לרכוש את הדירה.

לא זו אף זו, התובע כמוכר הפחית ממחיר הדירה בשיחה עם חתנה של הנתבעת והנושא הופנה לעו"ד ע"מ שהאחרון יכין חוזה מכר בין הצדדים.

אין חולק כי בעת המו"מ הדירה הייתה תפוסה ע"י שוכר שחר אילן. האחרון התבקש ע"י התובע כמשכיר/מוכר לפנות את הדירה לא יאוחר מיום 10.12.10.

אין גם חולק כי השוכר פנה את הדירה במועד מוקדם יותר לבקשת הנתבעת אשר שלמה לו בגין הסכמתו זו סך של 5,000 ₪.

התובע טוען כי לאחר שהחוזה היה מוכן לחתימה, התקשר אליו בנה של הנתבעת והודיע לו כי הנתבעת חוזרת בה מהסכמתה לרכישת הדירה.

למען שלמות התמונה העובדתית, יש לציין כי הדירה נמכרה לה"ה חנה ורחמים שלום תמורת אותו סכום שאמורה הייתה הנתבעת לשלם למוכר/התובע.

הערת אזהרה נרשמה לטובת הרוכשים ביום 5.1.11.

בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעת לשלם לו סך כולל של 20,000 ₪ לפי רכיבי נזק כדלהלן:

12,000 ₪ - בגין הפסד שכ"ד, 600 ₪ - תשלום הוצאות לוועד הבית, 4,000 ₪ - תשלום לעו"ד, 3,400 ₪ בגין השחתת זמנו בשל הצורך לפגוש רוכשים אחרים,ביקורים במשרדי רשויות לקבלת אישורים (מים, חשמל, גז, ארנונה ומס שבח) ועוגמת נפש.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה כי המו"מ שבינה לבין התובע לא הגיע לכלל סיכום חיובי וכי אין לפרש את העובדה ששלמה לשוכר הדירה 5,000 ₪ ע"מ שיתפנה מהדירה כמוכיחה סיכום חיובי. הנתבעת הסבירה מעשה זה כמעשה שנולד מכורח ולחץ שהייתה נתונה בהם.

הנתבעת מספרת עוד בכתב הגנתה כי הסבה לכך שלא רכשה את הדירה נעוצה בעלויות גבוהות שהיה עליה לשלם ע"מ להתאימה לצרכיה.

הנתבעת היא זו שספרה לראשונה לביהמ"ש כי התובע מכר את הדירה לה"ה שלום ועובדת רישום הערת האזהרה בתאריך 5.1.11. מכאן מבקשת הנתבעת כי אסיק שלתובע לא נגרם כל נזק מבחינת מחיר הדירה ואובדן דמ"ש.

הנתבעת מציינת בכתב הגנתה בסעיף 7 כי התובע לא המציא כל אסמכתא לנזקים ו/או הוצאות מיותרות שהוציא.

לבסוף עותרת הנתבעת שלא הגישה כתב תביעה שכנגד כי ביהמ"ש יחייב את התובע להשיב לה סך של 7,320 ₪.

יאמר כאן ועתה כי "תביעת" הנתבעת נדחית, שכן לא הגישה תביעה שכנגד ולא שלמה אגרה בשל כך.

לא זו אף זו, "כל הפוסל במומו פוסל", הנתבעת לא צרפה בדל ראיה להוצאות שהוציאה לדבריה.

הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 15.5.11 ובה ספר התובע לראשונה כי הדירה אכן נמכרה בסכום זהה למחיר שסיכם עם הנתבעת. כן ספר התובע לראשונה כי הדירה נמסרה לרוכשים ביום 23.1.11.