החלטה
בפני בקשה לחייב את המשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, למקרה שבו תדחה התביעה, וזאת בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 ( להלן: "התקנות"). מהותה של תביעת המשיבים כנגד המבקשת הינה לפיצוי בגין פריצה וגניבה של רכוש ממכוניתם של המשיבים שעה שחנתה לכאורה בחניה מאובטחת של המשיבה.
טענות המבקשת כאמור בבקשתה ובתצהיר התמיכה לבקשה, מושתתות על כך שהמשיבים הנם תושבי חוץ, כפי שעולה מהעתק דרכון שצורף על ידי המשיבה 2 לכתב התביעה, שהמשיבים לא ציינו בכתב תביעתם את מענם בניגוד לתקנה 9(2) לתקנות ובכך גילו לכאורה כוונה להכשיל את המבקשת בגביית ההוצאות, וכי סיכויי התביעה של המשיבים הינם אפסיים. לעניין סיכויי התביעה מפנה המבקשת את בית המשפט לכך שבין הצדדים לא נכרת כל הסכם (ואף לא מכללא) לפיו התחייבה לכאורה המבקשת לשמור על רכבם של המשיבים וכי בניגוד לטענות המשיבים בכניסה למשטח החניה, הסמוך לעיסקה של המשיבה, מופיע שלט ברור לפיו המשיבה אינה אחראית בכל צורה לגניבות, פריצות ונזקים לרכבים. בהתאם לכך לא מוטלת על המבקשת כל אחריות כלפי המשיבים מה גם שהמשיבים לא שילמו כל תמורה עבור החניית רכבם במגרש החניה הסמוך לעיסקה של המבקשת. בנוסף לכך מציינת המבקשת כי משטח החניה בסמוך לעיסקה של המבקשת אינו בבעלותה וכי מדובר במשטח פתוח ולא מגודר אשר משמש לא רק את מבקרי המבקשת כי אם גם את פוקדי בתי העסק הגדולים האחרים שסמוכים לה. המבקשת מציינת כי היא אינה מספקת שירותי שמירה או פיקוח בחניון וכי כל מעורבותה הינה באספקת סדרן מטעמה על מנת שיסייע ויקל על המבקרים אצל המבקשת באירועי שמחה, באיתור מקום חניה פנוי. לסיום מציינת המבקשת כי התובענה נגועה בשיהוי באשר היא הוגשה רק בחלוף כ 3 שנים מהמועד בו לכאורה התגבשה עילת התובענה של המשיבים.
המשיבים טוענים בבקשתם ובתצהיר התמיכה שצורף לתגובה כי דין הבקשה להידחות ממספר טעמים: ראשית נטען כי בניגוד לטענת המבקשת, המשיבים הינם אזרחי ותושבי המדינה ומתגוררים בדרך קבע ברחוב נחל חמדה 3/3/ אילת וכלל לא ברור מדוע החליטה המבקשת כי הינם תושבי חוץ. כתמיכה לכך צירפו המשיבים העתק מתעודת הזהות שלהם. זאת ועוד המשיבים אינם מכחישים כי המשיבה 2 הינה בעלת אזרחות צרפתית בנוסף לאזרחותה הישראלית. שנית, נטען כי המשיב 1 הינו איש אמיד ומבוסס בעל חברה קבלנית המבצעת עבודות בתחומי העיר אילת ואזור הדרום מזה עשרות שנים ואין כל חשש ליכולתם הכלכלית לעמוד בתשלום הוצאות למבקשת ככל ובסופו של דבר תידחה לחלוטין תביעתם של המשיבים כנגדה. שלישית, לענין סיכויי התביעה טוענים המשיבים כי בניגוד לטענת המבקשת, השטח בו הוחנה רכבם הוא שטח מגודר שניתן להיכנס אליו באמצעות כלי רכב אך ורק מכניסה אחת וכי בכניסה נכחו שומרים מטעם המבקשת אשר חסמו את הכניסה לחניה עם שרשרת ומנעול ורק לאחר התעקשותו של המשיב 1 ניאות השומר לאפשר למשיבים להחנות את רכבם בשטח החניה השמור והמגודר.
דיון:
ביום 29.5.11 ניתנה על ידי החלטה במסגרתה ניתנה למבקשת ( בטעות נכתב בהחלטה למשיבים) האפשרות לשקול עמדתם ולהודיע לבית המשפט האם היא עומדת על בקשתה. עוד נקבע כי ככל והמבקשת ( בטעות נכתב בהחלטה המשיבים) עומדת על בקשתה ניתנת לה רשות להגיש תשובה מטעמה לאור האמור בתגובה וכי בהעדר תשובה תידחה הבקשה.
המבקשת בחרה שלא להגיש כל תשובה לאמור בתגובת המשיבה ודי בכך על מנת לקבל את האמור בתגובת המשיבים ולדחות את הבקשה.
למעלה מהצורך ובשים לב לטעויות הקולמוס שנפלו בהחלטתי מיום 29.5.11, ניתנת אף החלטתי לגופה של הבקשה.
תקנה 519 לתקסד"א קובעת:
"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
עיקר תכליתה של תקנה 519 הינה למנוע תביעות סרק, ולהבטיח את הוצאות הנתבע, בעיקר במקום שבו מדובר בתביעה אשר סיכוייה קלושים. יחד עם זאת, אין להכביד יתר על המידה על מגיש תובענה, ולהגביל את הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים. בנוסף לכך נקבע הכלל כי בערכאה ראשונה אין מקום להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אלא במקרים חריגים בלבד ( ראה בענין זה: א' גורן בספרו, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית בעמ' 750 וכן רע"א 2442/98, מיוחס עו"ד נ' רוזן (פורסם במאגרים משפטיים).
במסגרת השיקולים שיש לבחון כאשר באים ליישם את התקנה יש לתת את הדעת מחד לזכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה זה מכבר כזכות יסוד חוקתית ומנגד קיים האינטרס למנוע תביעות סרק, ולהבטיח את תשלום הוצאותיו של נתבע, וודאי כאשר ניראה כי סיכויי תובענה קלושים (השווה: רע"א 2808/00 שופרסל בע"מ נ' ניב ואח' (פורסם במאגרים משפטיים).
הסעיף כאמור אינו יוצר חזקה, לפיה על תובע בשר ודם לשלם ערובה להוצאות המשפט. משמע הנטל בתביעה של תובע בשר ודם להוכחת הצורך בהפקדת ערובה מוטל על כתפיהם של הנתבעים וזאת בניגוד לחזקה הקיימת במקרה של חברה בע"מ ( ראה רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר ( פורסם במאגרים משפטיים).
ברע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ ( פורסם במאגרים המשפטיים) נקבע בין היתר על ידי בית המשפט בבואו לבחון את סעיף 519 לתקנות כי:
"מקובל עלינו כי בית המשפט משתמש בסמכותו לפי תקנה 519 (א) לתקנות בעיקר בשני מקרים: א) כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, ומשום כך יתקשה הנתבע לגבות את המגיע לו, אם יזכה בהוצאות; וכן אין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ שמהם יוכל הנתבע להיפרע. ב) כאשר הנתבע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9 (2) לתקנות, או המציא מען לא נכון, שבכך גילה, לכאורה, כוונה להכשיל את הנתבע בגביית ההוצאות. כמו כן רשאי בית המשפט להביא בחשבון שיקוליו גם את סיכוייו של התובע להצליח בתביעתו, אלא שהדבר צריך להיעשות בזהירות מרבית, על מנת שלא יהיה בהחלטה משום חריצת דין בטרם עת"
6. לאחר עיון בבקשה בתגובה ובמסמכים שצורפו אליהם, סבורני כי דין הבקשה במקרה דנן, להדחות גם לגופו של ענין.
ראשית, מהמסמכים שצורפו על ידי המשיבים ניראה כי בניגוד לטענת המבקשת המשיבים הינם אזרחי ותושבי מדינת ישראל ומתגוררים ברחוב נחל חמדה 3/3 אילת. מקובלת עלי הודעתו של ב"כ המשיבים כי עקב טעות משרדית לא צוינה מלכתחילה כתובתם של המשיבים בכתב התביעה אלא כתובת ב"כ בלבד.
שנית, המבקשת בבקשתה אינה מתייחסת כלל למצבם הכלכלי של המשיבים. בתגובה לבקשה, מצהיר המשיב 1 כי הינו איש אמיד ומבוסס בעל חברה קבלנית המבצעת עבודות בתחומי העיר אילת ואזור הדרום מזה עשרות שנים ואין כל חשש ליכולתם הכלכלית של המשיבים לעמוד בתשלום הוצאות למבקשת ככל ובסופו של דבר תידחה לחלוטין תביעתם של המשיבים כנגדה.
אומנם יתכן שהיה זה ראוי כי המשיבים יפרטו ביתר פירוט את יכולותיהם הכלכליות ואף יצרפו לכך אסמכתאות נוספות ואולם סבורני כי העדר הפירוט אינו מוביל בהכרח למסקנה בדבר מצב כלכלי רעוע באופן שלא יאפשר למשיבים לעמוד בתשלום הוצאות המבקשת ככל ויפסקו. בוודאי שהדברים נכונים שעה שהמבקשת לא הביאה כל ראיה לסתור את האמור.
שלישית, לענין סיכויי התביעה, הנני סבור בשלב ראשוני זה ובהסתמך על המסכת העובדתית שהוצגה בפני עד כה על ידי המשיבים ומחד ועל ידי המבקשת מאידך, כי לא ניתן לקבוע כבר עתה בצורה נחרצת כי מדובר בתביעה בעלת סיכויים קלושים בלבד. אין מקום להדרש לבחינה מעמיקה ומדוקדקת יותר של סיכוי התביעה במסגרת בקשה זו.
