וכטר נ' עין שמר החזקות בעמ ואח'

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם רומי מיום 5.8.09 בה דחה את בקשת החייב להכריז עליו כמוגבל באמצעים.

לטענת המערער טעה כב' הרשם בעת שדחה את הבקשה להכריז עליו כמוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו בהוצאה לפועל.

לטענת המערער, שגה כב' הרשם כאשר קבע כי אין לתת למערער את הסעד המבוקש מאחר שבקשות דומות שהגיש, בין היתר בבית משפט מחוזי, נדחו בשל חוסר תום לב מצד המערער.

המערער מפנה לפסק דינו של כב' השופט כהן בבר"ע (חיפה) 1808/07 שפושניק נ' שפושניק, וטוען כי לאור הלכה זו אין לדחות בקשת חייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים רק מן הטעם שלא נקט בהליכי פשיטת רגל וכל שכן שאין לדחות בקשה של חייב שניסה לנקוט בהליכי פשיטת רגל ובקשתו שם נדחתה.

שמעתי היום את הצדדים ואני סבורה כי גם אם לא מנימוקי הרשם, הרי שאין מקום לשנות את ההחלטה שכב' רשם ההוצאה לפועל הגיעה אליה. גם בהחלטתו של כב' השופט כהן בעניין שפושניק נקבע כי יש לשקול בקשת חייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים לגופה אך אין ללמוד בעניין פס"ד בעניין שפושניק כי יש חובה לקבל בקשה כזו.

בהתאם לסעיף 69 ג' לחוק ההוצאה לפועל רשאי רשם הוצאה לפועל להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים אך אינו חייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. הכרזה על חייב כחייב מוגבל באמצעים טומנת בחובה גם "מקל" וגם "גזר".

ה"מקל" הינו בצורת ההגבלות שרשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל על מי שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים ואילו ה"גזר" הינו איחוד התיקים שניתן לחייב מוגבל באמצעים שאינו צריך באופן הזה לעמוד בהוראות הרגילות של חייב המבקש איחוד תיקים כפי שמפורטות בסעיף 74 א' ואילך.

במקרה שבפני צדק רשם ההוצאה לפועל כשדחה את בקשת החייב להכריז עליו חייב מוגבל באמצעים, כאשר ברור כי כל מטרת המערער/החייב בבקשה היא לאחד את תיקיו ולהנות באופן הזה מההגנה שמעניק לו איחדו התיקים מפעולה של כל נושה ונושה בתיקו האישי בהוצאה לפועל.

בית המשפט המחוזי שדן בעניינו של החייב שבפני, קבע כבר כי חובותיו נוצרו שלא בתום לב וזו גם הסיבה שבקשתו לפשיטת רגל נדחתה. התנהלות החייב בלשכת ההוצאה לפועל הינה המשך ישיר לחוסר תום הלב שבמהלכו יצר החייב את החובות נשוא תיקי ההוצאה לפועל, כולם או חלקם.

כפי שעולה מתשובת המשיב לערעור, שלא נסתרה, לחייב היה איחוד תיקים יותר מפעם אחת אלא שהחייב לא שילם את התשלומים שנקבעו לו באיחוד התיקים ולפיכך פוזר איחוד התיקים כאשר על פי החלטה קודמת הוזהר החייב כי אם לא ישלם את התשלומים שנקבעו לו באיחוד התיקים יפוזר האיחוד.

החייב לא שילם את התשלומים שנקבעו לו או תשלומים אחרים וכעת לאחר שפוזר איחוד התיקים הוא שב ומבקש להכריז עליו חייב מוגבל באמצעים ולאחד שוב את תיקיו.

מההחלטה שהוזכרה בתשובת המשיב עולה כי החייב ביקש להקטין את צו התשלומים שנקבע לו ולשלם 500 ₪ מידי חודש אולם גם סכום זה לא שולם על ידו.

נראה אפוא כי בצדק הגיע רשם ההוצאה לפועל למסקנה כי אין לחייב רצון או כוונה לפרוע את חובותיו והוא רק מבקש לדחות את הקץ.

לא לחייב כזה התכוון המחוקק כאשר קבע בסעיף 69 ג' כי ניתן להכריז על חייב שאינו יכול לפרוע את חובותיו בפרקי הזמן שנקבעו באותו סעיף, כחייב מוגבל באמצעים.

ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו פוגעת בנושים במובן זה שנושים שמעוניינים לפעול נגד החייב לא יזכו להנות מפרות מאמציהם שכן אלה יתחלקו בין כלל הנושים ומשמעות הדבר במקרה של החייב שבפני כי איש מהזוכים לא יקבל כמעט דבר וזאת לאור ריבוי התיקים וגובהו העצום של החוב הכולל בכל התיקים.

אין מקום לכן לשלול מהנושים שמעוניינים לפעול נגד החייב את היכולת לפעול ולהנות מכל סכום שייגבה כתוצאה מפעולתם.

לפיכך, לא ראיתי מקום לשנות מהחלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה את בקשת החייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו כפועל יוצא מהחלטה כזו.

המערער ישא בהוצאות המשיב שהתייצב לדיון בסכום של 4,000 ₪ ומע"מ וסכום זה יצטרף לחוב שבתיק ההוצאה לפועל למשיב זה.

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תש"ע, 08/07/2010 במעמד הנוכחים.