אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וינשל ואח' נ' משרד הבטחון-לשכת היועץ המשפטי

וינשל ואח' נ' משרד הבטחון-לשכת היועץ המשפטי

תאריך פרסום : 17/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2142-08
13/11/2011
בפני השופט:
אליהו בכר

- נגד -
התובע:
משרד הב י טחון
הנתבע:
1. דוד וינשל
2. חרוזי וינשל
3. נאוה תמיר(וינשל)
4. אריה דיסקין
5. לידיה מימון
6. אסתר רייניץ
7. נינה שרון
8. משה שרון
9. רינה דואק(שרון)
10. נעמי שרון
11. גדליהו שפירא גדעון
12. זאב שורק

החלטה

1. לפני בקשת המדינה/הנתבעת להבהרת החלטת ביהמ"ש כפי שעלתה בפרוטוקול הדיון מתאריך 17.5.2011 בדבר השלמת חווה"ד של שמאית ביהמ"ש הגב' רחל קראוזה לכלל השטח (12,300 מ"ר).

באותו החלטה הוריתי לצדדים לפנות לגב' קראוזה לשם השלמת חוות דעתה בשני עניינים, האחד, בכל הקשור עם דמי שימוש ראויים החל מ-1960 – 1997 כולל והשני, בכל הקשור בדמי השימוש שעל התובעים לשלם במקרקעי המדינה כעולה מכתב ההגנה.

2. ב"כ המבקשת ציין, כי בכתב ההגנה נטען שיש להפחית מכל דמי שימוש המגיעים לתובעים במקרקעין, דמי שימוש המגיעים בגין שימוש בדרך לצורך הגעה לחלקה נשוא המחלוקת. הוא אף הפנה לחוו"ד של השמאי מטעמו מר דורון חבקין שסבר כי יש לשום את כלל שווי שטח הדרך היינו 12,300 מ"ר כאשר התרומה של הדרך לחלקה 16 הינה להערכתו עניין משפטי ולא שמאי. בכל מקרה לטעמו מדובר בחלקה מנותקת ללא דרך הגעה אליה ועל הדרך כאמור יש לשלם.

3. ב"כ המדינה פנה בענין לגב' קראוזה אלא שזו ציינה באוזניו כי לא תערוך חוו"ד לעניין מלוא השימוש אלא על 1.6% מהם בלבד שכן זהו חלקו היחסי של השטח התפוס בחלקה בדרך וזאת לטעמו בניגוד להחלטת ביהמ"ש, בניגוד לבקשת המדינה ובניגוד לעמדת שמאי המדינה. כך, וככל שייפסק בסיכומו של יום כי מן הראוי להפחית את כלל שווי השימוש בדרך, יאלצו הצדדים לפנות לשמאית פעם נוספת. ב"כ המבקשת אף הפנה לכך שב"כ המשיבים, עוה"ד דונין, בהליך אחר טענה טענה דומה לשלו, ובכל מקרה יש לטעמו לערוך השומה כפי שביקש מטעמי יעילות דיונית.

4. התובעים מצידם טענו, כי טענת ההגנה הנטענת נטענה רק בכתב ההגנה המתוקן. טענת ההגנה הינה בנסיבות בלתי סבירה באשר מירב הדרך מצויה בתוככי שדה התעופה ואינה פתוחה לציבור, וכיצד זה על התובעים לשלם למדינה דמי שימוש על דרך בגודל 12,300 מ"ר? מכל נקום נטען כי קיימת דרך גישה אחרת לחלקה ולא דרך אותה הדרך. בעוד נטען, כי הגב' קראוזה כבר הגישה את חווה"ד המשלימה בתאריך 15.8.2011 ולכן הבקשה כבר אינה רלוונטית, במיוחד לאחר שהתייחסה לטענות המדינה במסגרתה והכריעה בה לטובת התובעים בהיות הטענה בתחום מומחיותה כשמאית. לפיכך עתרו התובעים לדחיית הבקשה בהיותה חסרת תום לב באופן קיצוני ועשיית שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש וסרבול ההליך שלא לצורך.

5. הנתבעת מצידה השיבה בתשובתה לתגובה כי יש בהחלט מקום להורות כמבוקש בבקשתה באשר הסוגיה המשפטית של הצורך בשומת דמי השימוש בשביל טרם הוכרעה ע"י ביהמ"ש. מכל מקום התייחסה המשיבה לחווה"ד המשלימה שהוגשה וכך גם התייחסה לחוו"ד של השמאי מסילתי בתיק המקביל (תיק אברמוב) בו קבע השמאי את שווי הדרך. מכל מקום המבקשת טרחה והתייחסה לטענות התובעים תוך שלילתן אחת לאחת.

6. התובעים לא שקטו על שמריהם והגישו תגובה לתשובה – כתב טענות רביעי בקשה. לטעמם, צירוף חוו"ד של השמאי מסילתי לתשובת המדינה הינה בבחינת טענה חדשה שלא הופיעה בבקשה ולכן יש מקום לתגובתם. לטעמם ישנה דרך גישה אחרת למקרקעין נשוא המחלוקת מה גם שבתביעה בתיק האחר שווי הדרך נועד לצורכי חיוב המדינה בפלישה שבצעה היא עצמה.

7. כאילו לא היה די בכך, בתאריך 27.10.2011 הגישה המדינה תשובה לתגובה החדשה מטעם התובעים – כתב טענות חמישי בבקשה. הפעם התייחסה המדינה לטענת התובעים לפיה אין דמיון בין חוו"ד של השמאי מסילתי לדרך לבין שמאות הדרך דנא ושלה אותה כמו גם שללה הטענה כאילו קיימת דרך נוספת לחלקה בה עסקינן מעבר לדרך שבהחזקת המדינה ובגינה עתרה לדמי שימוש ראויים.

8. נדמה כי הגיע העת לעצור את שטף התגובות והתשובות. חווה"ד השמאית הוגשה. טענות המדינה בעינן עומדות. בין אם מדובר במחלוקת משפטית ובין אם מדובר במחלוקת שמאית, בכל מקרה, ככל שתידרש השמאית להשלמה נוספת של חווה"ד, היא תאלץ לעשות כן מעבר להשלמתה האחרונה. לפיכך, פרקטי ונכון יהא בנסיבות לקבוע תחילה האם כלל יש מקום לטענת המדינה ואם כן באיזה שיעור. ככל שייקבע שיש מקום לטענות המדינה, תופנה ממלא דרישה נוספת לשמאית להשלמה שניה של חוו"ד מה שיחסך ככל שיקבע כי אין מקום לטענות המדינה.

כהערה מקדימה לטענות המדינה, קודם בירור הטענה לגופה, אציין כבר עתה, ומבלי לקבוע מסמרות, כי טענת המדינה לפיה יש לשום את מלוא שווי השביל ולקזזו מדרישת התובעים לדמי שימוש ראויים הינה טענה קשה שהסיכוי לקבלה על פניו הינו בעייתי.

עתה ישובו הצדדים וינסו להידבר בניהם על מנת לייתר התובענה ככל הנדרש. ככל שלא יעלה הדבר בידיהם תתבררנה כלל המחלוקות במועדים שנקבעו.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ