וינמן נ' זיו

הכרעת דין

1.החלטתי לזכות את הנאשמת מן העבירה אשר יוחסה לה בכתב הקובלנה.

עסקינן בקובלנה פלילית פרטית בגין הוצאת לשון הרע; עבירה הקבועה בסעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

כתב הקובלנה

2.על פי המתואר בכתב הקובלנה הנאשמת והקובל הינם עובדי חברת "צים" (להלן: "החברה"). הקובל עובד ותיק ומוערך אשר שמו הולך לפניו כבעל מקצוע, שקט, עדין וישר דרך שמעולם לא היה מעורב בבעיות במשך 21 שנות עבודתו. הנאשמת עובדת חדשה בחברה ומועסקת במחלקה אחרת מזו של הקובל.

במטרה לבסס את מעמדה בחברה נקטה הנאשמת בצעדים לרבות יצירת קשרים חברתיים עם עובדים שונים. בין הקובל והנאשמת נוצר קשר חברי. במסגרת הקשר ניהלו הצדדים "שיחות נפש" בעוד הנאשמת הציגה את עצמה כ"חברת נפש" של הקובל אשר נתן בה אמון רב ופתח בפניה את סגור ליבו אף בענייניו האישיים.

3.בחודש אוגוסט 2007 או בסמוך לכך התבטאה הנאשמת כלפי הקובל בברוטאליות ובצעקנות, דבר שהפתיע את הקובל וגרם לו לטראומה. התנפלות זו, ללא רקע מקדים, הכניסה את הקובל למצב של הלם נפשי.

הקובל ניסה לפנות לנאשמת על מנת לברר את העניין אך כל פניותיו נענו בסירוב מוחלט. הנאשמת אף הגישה כנגד הקובל תלונה במשטרה ומסרה מידע בעניין לוועד העובדים, הנהלת החברה ואנשים אחרים. כל זאת, תוך שהיא מעלילה על הקובל עלילות שווא על הטרדה מצידו. לטענת הקובל עסקינן בתלונת שווא. בהמשך ביטלה הנאשמת את התלונה. בסופו של הליך הוברר כי התלונה חסרת בסיס והתיק כנגד הקובל נסגר בעילה של "אין אשמה". הנאשמת אף פנתה בהליך משפטי וביקשה כנגד הקובל צו למניעת הטרדה מאיימת; צו זה ניתן באופן הדדי בהסכמת הצדדים.

טוען הקובל, כי מעשיה של הנאשמת פגעו בו, הביכוהו, השפילוהו וביזוהו. כמו כן פגעו מעשי הנאשמת בסיכויי הקובל להתקדם במקום עבודתו, ופגעו בשמו הטוב של הקובל.

בעקבות מעשי הנאשמת נאלץ הקובל לנתק קשרים חברותיים עם עובדים מסוימים בחברה.

הקובל פנה באמצעות בא-כוחו לנאשמת בדרישה לקבל מכתב התנצלות ופיצוי סמלי אך הנאשמת לא שעתה לפנייתו, משכך, הוגשה הקובלנה.

תשובת הנאשמת

4.במעמד ההקראה כפרה הנאשמת במיוחס לה.

לטענתה, מעולם לא התבטאה בברוטאליות כלפי הקובל. נהפוך הוא, הקובל הוא אשר הטריד את הנאשמת. הנאשמת ביקשה להפסיק את הקשרים עם הקובל בשל העובדה שהפך להיות אובססיבי ביחס אליה. הנאשמת ביטלה את תלונתה במשטרה לאחר מספר חודשי שקט מהטרדותיו של הקובל ולאור העובדה ששניהם עובדים באותו מקום.

משכך נקבע הדיון לשמיעת הוכחות.

עדי הקובל וראיותיו

5.אורלין ציונה

העדה משמשת כמזכירה בפרקליטות פלילית מחוז חיפה. העדה שלחה לב"כ הקובל את המכתב (ק/1) לפיו, לבקשתו, שונתה עילת הסגירה של התיק כנגד הקובל לעילה של "אין אשמה פלילית". מעבר לכך לא ידעה העדה דבר אודות הנסיבות שהביאו לשינוי עילת הסגירה.

6.עדות הקובל

לדברי הקובל, עם התחלת העסקתה של הנאשמת בחברה, בסוף שנת 2006, נוצר קשר בינה לבינו. הקשר החל להתפתח עד למצב בו הקובל, מצידו, נתן אמון גדול בנאשמת.