וינוקורוב נ' דדון

פסק דין

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע בשל תאונת פח שאירעה ביום 24.12.09.

כעולה מכתב התביעה פגע הנתבע ברכב בו נהג מר אהרון ביטון. התובעת הינה הבעלים של הרכב.

טוענת התובעת כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לה נזקים שהינם סך של 4,867 ₪ בהתאם לחוו"ד השמאי, שכ"ט שמאי בסך 700 ₪, ירידת ערך בהיקף של 1,550 ₪ וכן 1,000 ₪ בשל הפסד ימי עבודה.

הנתבע בכתב הגנתו וכן בדיון בפניי, טען כי היה מגע קל ביותר בין הרכבים אשר לא גרם לכל נזק לרכב התובעת.

אשר לנזק טוען הנתבע כי לא צורפו אסמכתאות וקבלות על תשלומים.

לפיכך טוען הנתבע כי מטרת התביעה הינה התעשרות שלא כדין של התובעת.

במהלך הדיון שמעתי את הצדדים.

דומה כי אין חולק כי היה מגע בין הרכבים.

התובעת צרפה חוו"ד שמאי ממנה עלה כי נגרם לה נזק.

יחד עם האמור, הנזק לא תוקן, ואין וודאות כי העלות האמיתית הינה כאמור בחוו"ד השמאי.

יש להוסיף כי למרבה הצער, לא פעם קורה כי תיקונים נעשים ללא תשלום מע"מ, ובאופן שלא ארבה לגביו את הדיבור, אולם לא הוכח בפניי כי בהכרח הסכום האמיתי שיש לחייב בו את הנתבע הינו האמור בחוו"ד השמאי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לפסוק באומדן עבור הנזק לרכב סך של 3,000 ₪.

התובעת טענה לירידת ערך בסך 551 ₪, בהתאם לאמור בחוו"ד השמאי.

אף כאן אין וודאות כי לאחר התיקון ירידת הערך תהיה מלאה אולם מאידך סביר כי ישנה ירידת ערך אותה אני אומד בסך של 400 ₪.

התובעת טענה להוצאת שכר השמאי אולם לא צרפה קבלה. אני אומד את עלות שכרו של השמאי בהיקף הנזק בתיק זה בסך של 500 ₪.

התובעת טענה להוצאות בסך 1,000 ₪, עבור הפסד ימי עבודה של נהג הרכב.

סכום זה הינו מוגזם ולא הוכח אולם יחד עם זאת מצאתי כי יש מקום לעשות צו להוצאות כנגד הנתבע בסך של 300 ₪.

סיכומם של דברים אני מורה כי על הנתבע לשלם את הסך של 3,000 ₪ בשל הנזק לרכב + 500 ₪ הוצאות שמאי + 400 ₪ ירידת ערך + 300 ₪ הוצאות כלליות, ובסך הכל אני מורה כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,200 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.