וילציק נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להחזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

למבקש מיוחסת עבירה ולפיה בתאריך 14.2.13 בשעה 06:08, נהג במשאית מסוג איסוזו בכביש 6 לכיוון כללי צפון ובק"מ 129.1 בהיותו בנתיב הימני מתוך 3, פגע בחזית צד ימין של המשאית באחור צד שמאל של מסחרית מזדה שנסעה לפניו. כתוצאה נדחפה המזדה ימינה ופגעה במעקה הבטיחות ולאחר מיכן המשיכה וסטתה ימינה לכביש. המבקש נעצר בהמשך לכביש בשול ימין, כתוצאה מהתאונה נפצעו המבקש ונהג המזדה ונגרם נזק לכלי הרכב.

בו ביום נפסל המבקש, פסילה מנהלית למשך 60 יום על ידי קצין משטרה.

דיון:

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור. (ראה ב"ש 513/88 מ"י נ' רז גוליו פד"י מ"ב (3) ע"מ 331).

על בדיקת התשובה ניתן ללמוד משני מקורות.

א.התנהגות הנהג במקרה הנדון אשר בגינו נפסל הרישיון.

ב.הרשעותיו הקודמות של המשיב.

כמו כן ב- ב.ש. 337/79 טובול נגד מדינת ישראל פס"מ תש"מ I ע"מ 521, פרט בית המשפט מהם הכללים אשר ינחו את בית המשפט בבואו לדון בבקשה לביטול פסילה מנהלית כדברי ביהמ"ש.

"א.אין מתפקידו של בית המשפט הדן בבקשה, לבדוק את הראיות ולשקול לאיזה צד נוטה כביכול מאזן ההסתברויות לפי ראיות אלה.

ב.שיקולי בית המשפט יהיו בין השאר, חומרת העבירה ואם מהווה נהיגתו של הנאשם סכנה לציבור."

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:

עיינתי בתיק החקירה של המשטרה, אציין כי בהודעת הנהג תחת הזהרה, מודה המבקש באשמתו לתאונה, לטענתו הבחין ברכב המעורב מרחוק, אולם לאחר מכן היה עם ראשו כלפי מטה במערכת הבקרה של הקירור ולא הבחין ברכב שנסע לפניו, כשהבין שהרכב קרוב היה מאוחר מידי.

אציין שבתיק רישומים שעל פי גרסה ראשונית המבקש היה עסוק במערכת השמע של הרכב, טרם התאונה. כן בתיק דוח בוחן המייחס את הסיבות לתאונה לאשמת המבקש שנהג בקלות ראש ולא שמר על רווח הולם. בחומר הראיות מסמכים רפואיים, סקיצה, תרשים ועוד מסמכים נוספים המעידים כולם על אשמתו לכאורה של המבקש באירוע.

אציין כי גם המבקש עצמו לא טען אחרת בפני ולאור האמור אין ספק כי קיימות ראיות לכאורה לאחריותו של המבקש לגרימת תאונת הדרכים.

עברו של המבקש מסוכנות למשתמשי הדרך:

קשה להתעלם מהמסוכנות כפי שנלמדת לכאורה מסיבות תאונה זו שבה גרם המבקש תאונת דרכים לאחר שלא נתן ליבו למתרחש בכביש ופצע עצמו ונהג אחר, תוך גרימת נזק לרכבים.

יתרה מכך, מדובר בנהג הנוהג משנת 2009, כבר בעברו עבירה אחת על נהיגה במהירות מעל המצוין ברישיון הרכב.

לאור האמור קובע אני כי מדובר בנהג העלול לסכן את משתמשי הדרך.