תא"ק
בית משפט השלום נתניה
|
35823-06-10
07/12/2010
|
בפני השופט:
יפעת ביטון אונגר
|
- נגד - |
התובע:
אדן אלונים (1989) בע"מ
|
הנתבע:
תשיב הנדסה וייעוץ בע"מ
|
|
החלטה
בפני השאלה אם ראויה התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.
התביעה נסמכת על הסכם בין הצדדים לביצוע עבודות אינסטלציה שהייתה אמורה המשיבה לבצע עבור המבקשת. לטענת המשיבה בתביעתה, לא שילמה לה המבקשת את מלוא התמורה בעד העבודות, למרות ביצעה אותן במלואן לשביעות רצונה.
לכתב התביעה צורף העתק מההסכם וכן כתב כמויות הכולל את הפריטים, כמותם ומחיריהם לפי יחידה.
כן צורפו לכתב התביעה הנספחים ב' וב'1 המהווים חישוב כמויות מצטבר וחשבון סופי.
המבקשת טוענת כי לפי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ולפי ההלכות בקשר לתביעות הראויות להתברר בסדר דין מקוצר, אין התביעה דנא כשרה להתברר בסדר דין זה, משום שהמשיבה לא הציגה בכתב התביעה ראיה בכתב התומכת בסכום התביעה. בעניין זה הפנתה להלכת הילולים המפורסמת ((ע"א 688/89), לע"א 421/83 ולדברי השופט בדימוס בר אופיר בספרו הידוע אודות סדר הדין המקוצר.
בעיקר טוענת המבקשת כי אליבא המשיבה בעצמה, סכום התביעה נובע מהחשבון הסופי, נספח ב'1 אולם עיון בנספח זה מעלה כי הסכום אינו נובע ממנו.
בתשובתה לטענה הנ"ל ציינה המשיבה כי בשל תקלה לא צורף נספח ב'1 לכתב התביעה במלואו, אולם עיון בעמ' האחרון לו מעלה בדיוק את סכום התביעה.
על כך עונה המבקשת כי לא ניתן לתקן התביעה ללא נטילת רשות, ולא ניתן לצרף לה את מה שלא צורף מלכתחילה.
מצאתי לדחות את הבקשה. אכן, נספח ב'1 לא צורף במלואו לכתב התביעה אולם אין צירופו בבחינת תיקון התביעה, שכן מלכתחילה הוגשה התביעה בהתבסס על נספח זה, שחלקו אף צורף. הדברים עולים במפורש מן האמור בכתב התביעה ובעצם הסתמכות המשיבה על הסכום הנקוב בו אליו היא מפנה כאחד הנספחים.
אין זאת אלא כי השמטה היא שגרמה לכך שנספח ב'1 לא צורף במלואו לעותקי התביעה שנמסרו למבקשת ולבית המשפט כאחד. אינני רואה להטיל ספק בדברי ב"כ המשיבה שטען בתגובתה לבקשה כי: "ככל שנספח זה לא צורף במלואו לעותק כתב התביעה אשר בידי המבקשת, תוך שזה היה נשלח על אתר ככל שהייתה פנייה בנדון, הרי שזה מצורף לתגובה דנן במלואו". עיון בנספח ב'1 אשר צורף לכתב התביעה מעיד עליו שהוא חסר, והעיון בנספח שצורף לתגובה מראה כי חלקים מנספח ב'1 נשמטו.
אינני סבורה כי המדובר בתיקון התביעה מן ההיבט המהותי של התיקון, אלא בצירוף מסמך שמלכתחילה צורף מהותית לתביעה, אך בפועל בהעתקי התביעה לא נכלל במלואו.
משכך, עומדת התביעה בכללי הדיון המקוצר ואין למחוק כותרתה.
במאמר מוסגר אציין, כי גם אם הייתי מקבלת את טענת המבקשת כי המדובר בתיקון התביעה באופן פסול, לא הייתי מוצאת לקבל את הבקשה למחיקת הכותרת. לטעמי די בנספחים א' ו- ב' לתביעה, ובצירוף העובדות המפורטות בה ועוסקות בסכומים ששילמה המבקשת למשיבה (ואינם במחלוקת), משום לספק את דרישת הראיה שבכתב הדרושה לקיום ההליך בסדר דין מקוצר. כך בכלל, וכך ביחס לאזכור החיוב הכספי הנתבע – שניתן לדלותו מאותם מסמכים ועובדות מוסכמות - בחישוב אריתמטי פשוט.
ביחד עם האמור, אין חולק כי צירוף נספח ב'1 במלואו עתה, לאחר שהוגשה בקשת רשות להגן, עשוי לגרור את הצורך לתקנה, תוך גרימת הוצאות נוספות למבקשת.
בשים לב לכך, אני מחליטה שלא להטיל על המבקשת הוצאות בגין דחיית הבקשה למחיקת הכותרת.
ניתנה היום, ל' כסלו תשע"א, 07 דצמבר 2010, בהעדר.