ויידמן נ' רייכלין ברגר

החלטה

בקשת הנתבע לסילוק תביעה על הסף בשל ייחוד עילה הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [להלן – "חוק הפיצויים"].

בחינתה של הבקשה הינו לפי האמור בכתב התביעה: האם בהנחה שהתובע יוכיח את האמור בו, יזכה בסעד המבוקש על ידו.

רקע עובדתי

התובע, בעלים של אופנוע מ.ר. 11-523-65 ביטח את השימוש באופנוע אצל איילון חברה לביטוח בע"מ על פי פוליסה המכסה ביטוח חובה [להלן – "האופנוע", "איילון" ו – "הפוליסה"]. הפוליסה לא צורפה לתביעה אך התובע מסביר כי על פיה, נושא הוא ב"השתתפות עצמית" בסך של 19,000 ₪. המשמעות היא כי בכל נזק גוף הנמוך מסכום זה, יישא התובע ולא איילון.

לטענת התובע נפגע ביום 4.7.2011 בתאונת דרכים, זאת במהלך התנגשות בין האופנוע הנהוג על ידו לבין רכב הנתבע ונגרמו לו נזקי גוף. אלא שנזקי גוף אלו אינם עולים בערכם על גובה ההשתתפות העצמית בפוליסה. על כן בחר שלא לתבוע את איילון, אלא את הנתבע.

התובע הגיש את תביעתו שלפניי – בסדר דין מהיר - במסגרתה דורש הוא מהנתבע לפצותו בגין נזקי רכוש לאופנוע בסך של 6,437 ₪ וכן בגין נזק לא ממוני בסך של 19,000 ₪. התביעה על כל עתירותיה הוגשה בעילה של רשלנות ועל פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

המחלוקת

האם קמה לתובע, בגין נזקי הגוף, עילה לפי פקודת הנזיקין או שמא כבול הוא לעקרון ייחוד העילה בחוק הפיצויים. ואנסה לדייק: האם בהינתן "השתתפות עצמית" הנועלת בפני התובע את אפשרות הפיצוי בפועל על ידי איילון, זכאי הוא לפנות אל הנתבע?

דיון

סעיף 3 א' לחוק הפיצויים קובע:

בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות נזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.

ובהמשך קובע סעיף 8:

(א)מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.

(ב)מי שאלמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה.

(ג)אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה.

[הדגשה שלי, י.ה.]

ההסדר החוקי מעלה את עקרון ייחוד העילה. בהינתן לנפגע עילה לפי חוק הפיצויים, נשללה ממנו כל עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין [ראו למשל ע"א  7547/99 מכבי שירות בריאות נ' דובק בע"מ [פורסם בנבו].

האמנם בעצם קביעת שיעור ההשתתפות העצמית נשללה מהתובע עילה לפי חוק הפיצויים? אני סבורה כי התשובה שלילית: