ויטוסביץ נ' אוגרי ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעתו בגין תאונת דרכים שנגרמה לו ביום 18.12.2009, בקרית חיים, כאשר ברוכבו על אופניו, פתחה הנתבעת 1 את דלת רכבה ופגעה בו בצווארו.

בקשת התובע למינוי מומחה נדחתה במעמד קדם המשפט ביום 13.1.11 בהעדר ראשית ראיה. בהמשך הוגש תיעוד רפואי נוסף, שראשיתו כבר יום לאחר מועד מתן ההחלטה כאמור ובמשך חודשים ספורים לאחר מכן והתובע ביקש, שוב, מינוי מומחה. גם בקשה זו נדחתה.

משכך, לא הוכח כי לתובע נכות צמיתה בגין האירוע.

הצדדים הסמיכוני לפסוק עפ"י סעיף 4 ג', לחוק בתי המשפט, אחר שטענו טענותיהם בכתב.

עיינתי בסיכומי הצדדים, בכתבי הטענות, בתצהיר התובע ובמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט.

טענות התובע ותיאורו את אופי פציעתו בכתב התביעה ובתצהיר, אינם מתיישבים עם התיעוד הרפואי ועם יתר המסמכים הרלוונטיים. הגם שאין להקל ראש בפגיעה שנגרמה לתובע, דומה כי נעשה נסיון להעצים את הפגיעה.

בדו"ח מד"א שהוזעק למקום נרשם "תיאור המקרה – פציעה קלה", עוד נרשם כי נראה חתך עמוק מדמם בצוואר, זאת בשעה 15:20. התובע הגיע לחדר מיון בשעה 15:40, שם נרשם ע"י רופא שבדק את התובע, כי קיים פצע קטן עמוק בצוואר ללא עדות לדימום פעיל, יתר הבדיקות, לרבותCT צוואר, היו תקינות, הפצע בצוואר הודבק. לתובע ניתנו 3 ימי מנוחה, אשר לאחריהם ניתנו לתובע 6 ימי מנוחה נוספים, סה"כ ניתנו לתובע 9 ימי מנוחה. עיון בגליונות נוכחות לעובדים מעלה כי בתאריכים 20-25/12/09, בשבוע שלאחר הפציעה, התובע לא נכח בעבודתו.

אחר ששקלתי בדבר, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובע פיצוי אשר רובו בגין כאב וסבל.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 5,000 ₪, לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בסך 12% בתוספת אגרה ששולמה כשהיא משוערכת להיום.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

מאחר שפסק הדין ניתן, על פי הסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, לפי סעיף 4ג, ומאחר שבתיק התקיימו שתי ישיבות בלבד, פטורה הנתבעת מתשלום יתרת האגרה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ‏ה' כסלו תשע"ב, 1 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.