וידיבורסקי נ' כלל- חברה לביטוח בע"מ

החלטה

אני דוחה את הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין המונע את התובע מהגשת תביעה כנגד הנתבעת.

הנתבעת הינה המבטחת, אין חולק כי לא היתה צד בהליך הראשון בו ניתן פסק דין כנגד המזיק – המבוטח. חבותה של המבטחת צומחת מכח חוק חוזי ביטוח ופוליסת הביטוח ואין מדובר בעילה זהה לעילה כנגד המבוטח, מה גם שאין חולק כי המבטחת לא היתה צד להליך.

החיוב של המבטחת והמבוטח הינו יחד ולחוד, ועל כן ניתן להגיש את התביעה נגדם יחד ולחוד.

ברי כי התובע היה מיטיב לעשות אילו מלכתחילה היה מגיש את התביעה כנגד המבוטח והמבטחת גם יחד ואולם משלא עשה כן, אין לחסום תביעתו על הסף.

מאידך, רשאית הנתבעת להתגונן מפני התביעה ולעניין זה לעמוד על טענתה כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע. לעניין זה אין פסק הדין כנגד המבוטח מהווה השתק פלוגתא המחייב את המבטחת.

איני מקבלת בשלב זה, את הטענה כי בעצם העובדה שהנתבע לא התייצב לדיון בהליך הקודם, יש כדי לשמוט את הקרקע תחת הכיסוי הביטוחי, טענה זו שמורה לנתבעת ובמידת הצורך תוכרע בסופו של ההליך.

בנסיבות העניין מחייב הצדק לאפשר לנתבעת להביא עדים דהיינו הנהג שנהג ברכב המבוטח.

לצורך שמיעת הראיות תקבע המזכירות מועד נוסף לדיון לפי היומן ותודיעו לצדדים.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תש"ע, 20/06/2010 במעמד הנוכחים.

שירי רפאלי, שופטת

הוקלד על ידי: ליאת בן-מויאל