ווצלר נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת

פסק דין

התובע הוא לקוח של הנתבעת. באחד הימים הגיעו לבית התובע טכנאים של הנתבעת לצורך התקנת שירות מסוים. הטכנאים ניגשו לארון התקשורת הממוקם בחדר המדרגות בבניין בו מתגורר התובע. כמו כן, ועל כך אין מחלוקת, פתחו הטכנאים ארון נוסף הנמצא בסמוך לארון התקשורת, שבו אחסן התובע ציוד שכלל מקרן וידאו, נגן די.וי.די וכבלים. הוכח גם שארון זה היה נעול באמצעות מנעול צילינדר וכי הטכנאים פתחו את הארון מבלי לבקש את רשותו של התובע, ככל הנראה – כך לפי דברי מנהל צוות הטכנאים שהעיד בפני ואשר הגיע לבית התובע מספר ימים לאחר האירוע – באמצעות שימוש במברג. התובע טוען – ועדותו היתה מהימנה עלי ולא נסתרה – כי כשחזר מעבודתו באותו היום הבחין שהארון פרוץ וכי הציוד שאוחסן בו איננו. כשפנה לנתבעת ולאחר בירור נמסר לו כי הטכנאים אכן פתחו את הארון המדובר ואף ראו את הציוד שאוחסן בו אך טוענים שהם לא נטלו את הציוד. הנתבעת לא הביאה מי מהטכנאים מטעמה להעיד בבית המשפט.

בנסיבות העניין, משהוכח כי טכנאיה של הנתבעת פתחו את הארון המדובר, ללא נטילת רשותו של התובע ושלא באמצעות מפתח, וכי בסיום העבודה השאירו אותו פתוח, ולמצער לא נעול כשהיה, ומבלי שהעמידו את התובע על מצב הדברים, הרי שהם והנתבעת התרשלו כלפיו ויש לראות בהם אחראים לאובדן הציוד.

עם זאת, ראיתי לייחס אחריות מה גם לתובע שהשאיר ציוד יקר ערך בחדר מדרגות, במקום הנגיש לרבים, ובתוך ארון הנעול במנעול פשוט – לדבריו מסוג המנעולים המשמשים תיבות דואר – באופן המאפשר לפתוח אותו בקלות יחסית גם ללא המפתח. בנסיבות העניין אני קובע כי אשמו התורם של התובע עומד על 10%.

נוכח כל אמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 3870 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך כולל של 300 ₪.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ב, 23 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.