וויי קוון אינבסטמנטס לימיטד נ' גוטליב ואח'

החלטה

1.בקשתה של המבקשת, צד ג' ליתן לה רשות ערעור על החלטתה מיום 07.01.14 של כב' רשמת הוצל"פ מירב כפיר בתיק הוצל"פ 01-05136-08-4 לפיו פסקה לכונס הנכסים, משיב 3, שכ"ט נוסף בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ואת יתרת הכספים המוחזקים בידיו להעביר למבקשת בהתאם לפסה"ד של בית משפט המחוזי.

2.משיב 3 מסר תגובה מפורטת בצירוף מסמכים המצביעים על פעולותיו ומעורבותו בהליכים השונים שנכפו עליו בשל המחלוקת בין המבקשים לבין מעקלים אחרים, משיב 2 ואשתו של החייב, משיב 1.

משיב 1 לא מסר תגובה שכן הסכים מלכתחילה לשכר שנפסק לכונס הנכסים.

ב"כ משיב 2 הודיע כי משאיר ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

3.כונס הנכסים סיים את פעולות המימוש בתיק ההוצל"פ בשנת 2009 והיה מוכן לחלק את היתרה שנותרה בידו עפ"י אישור רשמת ההוצל"פ.

ואולם בשלב זה, וטרם ביצוע החלוקה, החלה מערכת משפטים בין המבקשת לחייב ולמשיב 2 כאשר כונס הנכסים נגרר בעל כורחו להליכים, גם אם כצד פורמאלי.

כונס הנכסים נדרש להגיש בקשות במסגרת תיק ההוצל"פ, ליתן הודעות בהליכים אחרים ולהמשיך ולהחזיק בכספים ולשמור על ערכם במשך למעלה מארבע שנים.

ראה הפירוט בסעיף 7 לתגובה שאינו מוכחש בתשובה שהגישה המבקשת לתגובת משיב

3.

4.המבקשת הינה נושה של החייב וזכאית לכספים בגין עיקול שהטילה על כספי הכינוס.

בה.פ. 12175-03-12 נדונה המחלוקת שבין המבקשת לבין משיבים 2 ו – 3 לגבי כספי העיקול כאשר גם כונס הנכסים צורף כמשיב לתובענה.

5.בפסה"ד הכריעה כב' השופטת ענת ברוך לטובתה של המבקשת וקבעה בפסה"ד הצהרתי כי כספי הכינוס הם של המבקשת ולא ניתנים לעיקול לטובת משיב 2 ולכן העיקול שהטיל בטל ועל הכונס לפעול בהתאם.

המבקשת טוענת כי לאור פסה"ד על המבקש להעביר את כל הכספים והחלטת הרשמת שאישרה לכונס הנכסים שכ"ט מנוגדת לפסה"ד.

לעניין זה התייחסה הרשמת הנכבדה ודומני כי צדקה. אין עניין פסה"ד קשור לסמכותה של הרשמת לאשר שכ"ט, במסגרת קביעת הוצאותיו של הכונס ופסה"ד כלל לא עוסק בסוגיה זו וברור כי השופטת הנכבדה כלל לא התכוונה להתערב בשיקול דעתה של רשמת ההוצל"פ. עפ"י פסה"ד יש להעביר למבקשת את הכספים שנותרו ואולם כמובן שרק לאחר ששולמו כל ההוצאות.

פרשנותה של המבקשת בעניין זה בטעות יסודה.

6.באשר לגובה השכר שקבעה הרשמת אשר גם לגבי הסכום מבקשת המבקשת לעתור, לא מצאתי להתערב.

הרשמת הנכבדה המטפלת בתיק ומכירה אותו על בוריו, לרבות כל ההליכים שננקטו שקלה את כל השיקולים והסכום, על פניו, איננו מופרז וערכאת הערעור לא תתערב בעניין זה.

יצוין כי הכונס נהג כשורה באשר לפני כל פעולה פנה בבקשה לקבלת הוראת שכן כך יש לנהוג ואף הגשת בקשות אלו הגדילו את נפח עבודתו, שלא מטעמי הכינוס אלא משום המחלוקת שבין המעקלים, מחלוקת שלא קשורה לתיק הכינוס.

7.טוענת המבקשת כי החלטת הרשמת ניתנה במעמד צד אחד מבלי שהתאפשר לה להתייחס לבקשה, טרם שניתנה ההחלטה.