אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> וויגולדה ואח' נ' משרד הפנים

וויגולדה ואח' נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
27874-07-13
19/12/2013
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
התובע:
1. סיסיליה וויגולדה
2. יגאל שלמה ורדי

הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

העתירה שבכותרת – עניינה שאלת מעמדה של העותרת 1 בישראל, וזאת בהמשך לבקשה שהוגשה על ידה ועל ידי העותר 2 לכניסה להליך מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין. זאת לפי טענתם שהם "ידועים בציבור".

רקע רלבנטי

העותר הוא אזרח ישראל, יליד 1949, גרוש ואב לשני ילדים. העותרת היא ילידת 1954, נתינת סרי לנקה, אלמנה ואם לשלושה ילדים. העותרת נכנסה לישראל ביום 28.10.2007 כעובדת זרה בתחום הסיעוד לפי רשיון מסוג ב/1. הרשיון הוארך מעת לעת ועד ליום 4.7.2012. בפועל הסתיים תוקף האשרה ביום 22.4.2012 שאז העותרת סיימה לעבוד אצל מעסיקה.

העותרים הגישו ביום 2.2.2012 – כלומר שעה שלעותרת עדיין היה מעמד כדין בישראל – בקשה למעמד מכוח חיים משותפים. נערך לעותרים ראיון לבחינת כנות הקשר וזאת ביום 2.7.2012. החלטתו של המשיב בעקבות הבקשה והראיון הייתה לסרב לבקשה. זאת היות שמהראיון עלה שמדובר בקשר של "עובד ומעסיק" ולא נמצאו הוכחות וראיות מספקות לכנות הקשר ואמיתותו (מכתב מיום 6.9.2012).

על החלטה זו הוגשה השגה לוועדת ההשגה לזרים (זאת לאחר שהוגשה גם עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב – עתירה שנמחקה על מנת לאפשר מיצוי הליכים כאמור לפני ועדת ההשגה). ועדת ההשגה לזרים דחתה את ההשגה. צוין בהחלטה, שהשאלה המרכזית העומדת להכרעה היא אם המערכת הזוגית של העותרים היא מהסוג המקיים את תכלית נהלי המשיב והפסיקה לעניין מתן מעמד לבן זוג של אזרח ישראלי. תשובת ועדת ההשגה לשאלה זו הייתה בשלילה.

ועדת ההשגה ציינה שטענת העותרים לחיים משותפים היא מתחילת שנת 2012. תקופת זמן זו – אפילו אם מדובר במגורים משותפים – אינה מספיקה לשם הכרעה העומדת בפני עצמה; הכרעה שלפיה העותרים החליטו לחלוק את חייהם יחד. מעבר לכך נקבע שקיים ספק מהותי בכנות מערכת היחסים בין העותרים. בהקשר זה צוין שהבקשה הוגשה סמוך לתום תקופת השהייה של העותרת ולאחר שהיא מיצתה תקופת שהייה זו כעובדת זרה. מעבר לכך, מהראיון שנערך לעותר עלה שהוא מחפש "משענת למצוקותיו הבריאותיות כמו גם לתחזוקת ביתו". מדובר בתכלית של נוחות ובקשר של נוחות ולא בקשר זוגי אמיתי. עוד צויינו הדברים שנאמרו בראיון שלפיהם העותרת עברה לגור עם העותר היות שהיא הייתה צריכה זאת "בשביל הוויזה". ועדת ההשגה לזרים גם עמדה במסגרת נימוקיה על כך שהעותרים לא הציגו שותפות במשק בית ושותפות בניהול חיים תחת קורת גג אחת. מהמסמכים שאותם הם צירפו לא ניתן ללמוד על מערכת זוגית. מן הראיון עלה חסר בידע של העותרים האחד על השני, לרבות המצב הבריאותי ובני המשפחה של כל אחד מהם. תצהירים שצורפו – של חברי העותרים אינם משכנעים. כך, בעיקר נוכח "הנוסח האחיד" המאפיין אותם. התמונה הכוללת המצטיירת ממכלול החומר, לפי ועדת ההשגה, הייתה תמונה שלפיה העותרת מטפלת בעותר במסירות רבה ומדובר במערכת של סיוע ועזרה. העותרים חולקים הסכמה משותפת וחפיפה באינטרסים "המוליכים את שניהם לאותו כיוון – הישארות המשיגה [העותרת] בישראל תוך הגשת סיוע למשיג [לעותר]". מכאן העתירה שלפניי.

העתירה

בעתירה נטען, שהחלטת המשיב בעניינם של העותרים היא בלתי סבירה ובלתי מידתית וקיימת עילה להתערב בה. העותרים טענו שקיימת ביניהם מערכת זוגית רצינית – מערכת ארוכת טווח. נטען שהעותר מקווה להינשא לעותרת ושקיימים ביניהם רגשות הדדיים ואוהבים. נטען שהעותרים מתגוררים יחד תחת אותה קורת גג. נכון להגשת העתירה לעותרים אמנם אין חשבון בנק בארץ (משותף), אולם טעם הדבר הוא שלא מתאפשר לעותרים לעשות כן. הם ניסו לעשות זאת וסורבו. העותרים הפנו לראיות ה"פוזיטיביות" שהם הגישו למשיב (בשלבים שונים של ההליך) להוכחת הזוגיות ביניהם. מדובר לפי הטענה בחוזה השכירות של העותר; בתמונות משותפות של העותרים באירועים שונים; בתצהירים ומכתבים של חברים של העותרים המעידים לפי הטענה על הזוגיות ביניהם; וכן לתצהירי העותרים עצמם. העותרים טענו עוד, שגם אם בתחילת הקשר ביניהם היה העותר במצב בריאותי שלא מן המשופרים ונזקק לעזרה – הרי שלא זו הייתה תכלית הקשר. מכל מקום – בוודאי שלעת הזו לא זו תכלית הקשר. מצבו הרפואי של העותר הוא שפיר. הוא אף מסייע לאחרים. ועוד נטען שהעותרת אינה עובדת. ממילא היא אינה משלמת את שכר הדירה בעת הזו ואינה נושאת כמעט בהוצאות שכן אין לה יכולת לעשות כן. אולם הדבר אינו מעיד על חוסר שיתוף אלא להיפך. כך הדבר, שכן ברור ממצב דברים זה שהעותרת לא מקבלת שכר כלשהו. היא יכולה הייתה לעזוב את הארץ ולעבוד במקומות אחרים. היא יכלה לעשות כן כבר כאשר הגישו את הבקשה – מועד שבו הייתה לה אשרת שהייה כדין. כל הטעם לשהייתה בישראל ולהישארותה בה מקורו בקשר הזוגי בין העותרים.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים, מסקנתי היא שדין העתירה להידחות. השאלה המרכזית העומדת להכרעה בעתירה זו – ועל כך לא היה חולק – הייתה אם העותרים הניחו בסיס מספיק לכניסה להליך המדורג בהתאם לנוהל 5.2.0009 של המשיב – נוהל שעניינו טיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין. באופן קונקרטי, השאלה המרכזית שנדונה – ושהתשובה לה עומדת ביסוד סירוב המשיב לבקשה שהונחה לפתחו – היא שאלת כנות הקשר בין העותרים ועמידתו בתנאים הנדרשים לפי הנוהל ולפי הפסיקה החלה בנדון. העותרים לא חלקו על כך, שעליהם מוטל הנטל להראות הוכחות לקשר ולחיים משותפים – והדבר נובע גם מהוראות הנוהל עצמו (סעיפים ב.7 עד ב.9 לנוהל). ועוד קובע הנוהל (סעיף ג.9) שההחלטה לאשר את הבקשה ולאפשר כניסה של בני זוג להליך המדורג תתקבל לאחר בדיקה מקיפה ומעמיקה לרבות ראיון אישי, תוך שנבדק בין היתר עניין "כנות הקשר הזוגי בין בני הזוג והמשך קיומו". המשיב הגיע במקרה שלפניי למסקנה שלפיה לא מדובר בקשר כן ואמיתי, וכך גם קבעה ועדת ההשגה לזרים. לא מצאתי עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב העומד למשיב בעניינים אלה של מתן מעמד שכן מדובר בהחלטה סבירה הנסמכת על הראיות שבאו – ושלא באו – לפני הרשות המינהלית. אסביר:

הקשיים שעלו מן הראיונות

נדבך מרכזי בעמדתו של המשיב והחלטתו שלפיה אין מדובר בקשר העומד ברף הנדרש על מנת להיכנס לנוהל הרלבנטי, היה התשובות שנתנו העותרים לשאלות שהם נשאלו בראיונות שנערכו להם. אכן התשובות שניתנו במסגרת הראיונות שנערכו לעותרים היו תשובות בעייתיות. העותרת ציינה באשר לנסיבות ההיכרות בין העותרים – שהכירו לה את העותר "ואני לא רציתי". בהמשך היא ציינה אמנם שהיא אוהבת את העותר אך היא הוסיפה פירוט על כך שהעותר "הרבה חולה", ושהיא אינה עובדת אלא שהיא "מבשלת, מכבסת, מנקה את הבית". העותר עצמו בראיון שנערך לו, הרחיב אודות מצבו הבריאותי בעת היכרותו עם העותרת "שהוא לא טוב". העותר הוסיף ש"אני אצטרך מישהי שתעזור לי, היא מצאה חן בעיניי בנוסף לזה". העותר ציין גם הוא שהעותרת מבשלת, מכבסת ומכינה לו קפה. כאשר העותר נשאל במפורש מדוע הוא נדרש לקשר עם העותרת, הוא ציין אמנם שהוא נדרש לה "מכל הבחינות שגבר צריך אישה + עזרה מיוחדת עקב היותי חולה וצופה להחמרה במצבי". לא קיימת בנסיבות המקרה שלפניי עילת התערבות ברושם שקיבל המשיב מתשובות אלה, בכל הקשור לקשר בין המצב הבריאותי של העותר והצורך שלו בעזרה, לבין הקשר עם העותרת וכמרכיב עיקרי ואף בלעדי בו.

מעבר לכך, כוללים הראיונות האמורים נתונים נוספים שלא קיימת עילת התערבות בהסתמכות המשיב עליהם בהחלטותיו. עלה מן הראיונות, שהעותרים מתגוררים לפי טענתם בחדר משותף אולם מדובר בדירה שיש בה מספר חדרים. באותם החדרים הנוספים מתגוררים דיירים אחרים. העותרת ציינה, שבדירה שלושה חדרים כאשר בחדר אחד העותרים מתגוררים ואילו בחדר אחר מתגוררים שני אריתריאים ובחדר נוסף עוד שני אריתריאים וילד. על דברים אלה חזר גם העותר (כשהוסיף שקיים גם "סלון"). עמדת המשיב בהמשך לכך, והדברים פורטו בכתב התשובה, הייתה שמצב זה יש בו כדי להעיד על "איכות המרחב המשותף הזוגי". כמו כן, עלה מן הראיונות שנערכו לעותרים, שהעותרת לא משתתפת בהוצאות הבית ולמעשה מראיונות אלה לא עלה שיתוף כלכלי בין העותרים. ודוקו: אין באמור לעיל כדי לפקוד על העותרים את מצבם הכלכלי לרבות המציאות שבה הם חולקים דירה קטנה עם דיירים אחרים. זוגיות אמיתית – וקשר כן ואמיתי – אינו תלוי תשובה לשאלה אם המגורים הם בארמון או בחדרון. אולם במקרה דנן מדובר על דירה שמתגוררים בה עוד רבים אחרים שאינם בני משפחה של העותרים. לא ברור על רקע זה השיתוף שבין העותרים דווקא וכבני זוג. העותרים לא סיפקו הסבר ופירוט נוסף לנדון לרבות סוגיית שכירות המשנה; הצורך בה ומשמעויותיה הכלכליות. במצב דברים זה סבירה עמדת המשיב שלקחה גם נתון זה במסגרת שיקוליו.

בכל הקשור למניע לקשר בין העותרים, מצוין אכן בשימוע שנערך לעותר – כפי האמור לעיל בהחלטת ועדת ההשגה לזרים – שהעותר השיב ש"בשביל הוויזה היא צריכה לגור איתי". עוד יש לציין, שמהראיון עלה גם שהעותרת אינה מכירה את בתו הגדולה של העותר שהיא הבת שהוא נמצא איתה בקשר, ולמעשה היא לא פגשה את בני משפחתו של העותר, כאשר העותר עצמו מבקר אותם בהיעדר העותרת. בנוסף עלה מן הראיונות חוסר ידיעה של העותר על אודות מצבה הרפואי של העותרת והסיבה לכדורים (ארבעה במספר) שהיא נוטלת מידי יום.

היעדר ראיות "פוזיטיביות" לכנות הקשר

על כל האמור לעיל – שאכן יש בו כדי לבסס החלטה סבירה בעניין רושם של היעדר כנות הקשר – מצטרף החסר המשמעותי בנסיבות המקרה שלפניי בראיות "פוזיטיביות" מטעם העותרים – שנטל ההוכחה מוטל כאמור עליהם – להראות שאכן מדובר בבני זוג שהם ידועים בציבור וכפי הנדרש בנוהל הרלבנטי. כנזכר לעיל, העותרים טוענים אמנם לקיומו של משק בית משותף. אולם למעשה לא צורפה כל ראיה משמעותית בעניין זה.

לאחר הדיון שהתקיים לפניי הוגש אמנם (ביום 9.12.2013) הסכם ממון בין העותרים (הסכם שלא הוגש למשיב עד לעת הזו, הגם שהיה בידי העותרים כבר מתחילת ההליך) אולם העותרים עצמם בדיון הודיעו שההסכם נעשה רק בעקבות ההליכים אל מול המשיב (עמ' 6, שורה 4 לפרוטוקול). קיים קושי בהיאחזות בראיה זו במצב דברים זה, לרבות הקושי בהבאתו לראשונה לפני בית המשפט. ואוסיף מעבר לנדרש, שעיון במסמך האמור מגלה שמדובר בהסכם שלא אושר בבית המשפט. זאת, הגם שהוא נערך לאחר ייעוץ משפטי. ועוד אציין, שבמבוא לו צוין ש"הואיל והצדדים מקיימים ביניהם קשרי חברות אמיצים מזה כשנתיים ומתכוונים להמשיך בקשרים אלה ואולי אף להעמיקם ולהיקשר בקשר של נישואים בעתיד והואיל והצדדים כבר חולקים קורת גג משותפת..." (ההדגשות אינן במקור). אכן, ההסכם קובע לכאורה מישור של שיתוף רכושי. אולם הניסוח על אודות "קשרי חברות" ו"קורת גג משותפת" מעורר קושי (כפי שציין המשיב בתגובתו מיום 18.12.2013), בשים לב לנטל ההוכחה החל על העותרים להוכיח שהם "ידועים בציבור" על כל המשתמע מכך.

העותרים גם ביקשו להיאחז בחוזה השכירות של הדירה. אולם החוזה עצמו לא צורף לעתירה הגם שהוא הוזכר בה. לפי המבוקש בדיון עצמו התאפשר להגישו לבית המשפט לאחר הדיון והוא הוגש בסופו של יום ביום 9.12.2013. עולה מהתייחסות המשיב לחוזה זה (מם 18.12.2013), שהוא לא הובא לפניו בשום שלב משלבי הטיפול בבקשה או בהשגה. אכן, עיון בחוזים שצורפו כאמור לאחר הדיון, על כל המשתמע מכך, מעלה גם הוא קושי. החוזים מתייחסים לכאורה לתקופות שונות, אולם בכותרתם הם כביכול מתייחסים לאותה התקופה. בחוזה אחד שלפי סעיף 3 בו הוא בין 2.3.2011-2.3.2010 צוין שהעותרת שוכרת את הדירה יחד עם העותר. זאת שעה שבדיון שהתקיים לפניי נטען שהעותרת כלל אינה צד לחוזה השכירות (עמ' 3-2 לפרוטוקול). חוזה נוסף שצורף, המתייחס כביכול לתקופה שבין 2.3.2012-2.3.2011 (כאמור בסעיף 3 לו) –לא נוקב בעותרת כצד להסכם. צוין בו בכתב יד "ידוע לנו שנכנסה לגור בשנת 2012 סוסילה ויגולדה חברה של ורדי יגאל". לבד מהעובדה שהעותרת אינה שוכרת לפי הסכם זה כביכול, מצויה תוספת זו בקשיים נוכח חוזה השכירות המוקדם יותר שצורף. כך או כך, החוזים שצורפו כאמור רק לאחר הדיון, אינם מחזקים את טענות העותרים ונוכח אי הבהירות העולה מהם יש בהם אף להחלישן. ואם לא די בכך אוסיף, שלפיה שני החוזים נאסר על השוכרים לאכלס את הדירה ביותר מעשר נפשות. עניין זה חוזר לקושי שעליו הצביע המשיב (פסקה 9 לעיל).

ועוד יש להוסיף – במישור הראיות הפוזיטיביות – שהעותרים לא עמדו בנטל הבאתן – את הקושי במכתבים ובתצהירים שהם צירפו. מכתבה של הגב' חנה ימין מתייחס בעיקר לנושא שכר הדירה מן העותר עצמו. צוין בו אמנם שהעותרים הם "זוג לכל דבר ועניין" אולם מדובר במכתב ולא בתצהיר. אשר לתצהירים הנוספים שהוספו, הרי שאכן שלושה מהם (תצהירו של מר חדיף; תצהירו של מר סבן; ותצהירה של גב' סורנג'יקה) הם דומים למדי. במכתב נוסף שצורף מטעם מנהל סניף לשיווק חומרי בנין ביפו (יוסי) וכן בתצהירו של מר ימין, נטען אמנם שמדובר בבני זוג (בעיקר בתצהיר של מר ימין) אולם במסמכים אלה כשלעצמם אין די כדי לבסס את הקשר בין בני הזוג וזאת בהיעדר ראיות של ממש מטעם בני הזוג עצמם לקשר ביניהם והכל כאמור לעיל. אוסיף ואציין, שהגם שהעותר טען כאמור שהוא נמצא בקשר לפחות עם בתו הגדולה, לא צורף מכתב או תצהיר מטעמה ואף נטען במפורש שאותה בת משפחה קרובה כלל אינה מכירה את העותרת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ