ווב טרגט בע"מ נ' קוריאל

החלטה

1.התובעת העוסקת בהשכרת מסכי פלזמה וטלוויזיות, הגישה בקשה לביצוע תביעה כנגד הנתבע.

סכום התביעה הינו 1,098 ₪.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, שכר הנתבע ביום 7.10.10, באמצעות אתר אינטרנט, מסך פלזמה וכן מעמד לטלוויזיה לתקופה של יומיים.

הנתבע אף חתם על מסמך ובו התחייב לשלם לתובעת את התמורה שהוסכמה ביניהם.

הנתבע לא טרח לעמוד בהתחייבותו ולשלם את התמורה, למרות שהתובעת עמדה בהתחייבותה על פי ההסכם.

3.במסגרת התנגדותו לביצוע התביעה הנ"ל טוען הנתבע את הטענות הבאות:

ראשית, ההתקשרות עם התובעת נעשתה באמצעות חב' וידיומית – מור כרמל יזמות (להלן – החב') ולא איתו באופן אישי. לא זו אף זו, שמה של החב' מופיע הן על גבי ההסכם, נספח א' לכתב התביעה והן על גבי החשבונית שהנפיקה התובעת.

שנית, שמו של הנתבע המופיע על גבי ההסכם לא נכתב על ידו ואף כתב היד המופיע על גבי ההסכם אינו שלו.

שלישית, הנתבע לא קיבל כל תמורה מהתובעת.

4.מחקירתו הנגדית של הנתבע עולה כי הוא אינו בעל מניות בחב' וכי בפועל הוא רק ניהל אותה. כמו כן, חזר וטען כי החתימה, ככל שהיא קיימת על ההסכם, היא אינה שלו.

הנתבע מוסיף וטוען כי שמו ומס' ת.ז. המופיעים על ההסכם נמסרו על ידו לבקשת נציג התובעת, בלא שעובדה זו הופכת אותו לחייב ו/או לערב לתשלום בגין השירות שהוזמן על ידי החב'.

5.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה.

על פי ההלכה הפסוקה, די אם הנתבע הראה ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק את מתן הרשות להתגונן.

רף ההוכחה הנדרש בבקשה לרשות להגן הינו נמוך ביותר, שכן אם יש ספק ולו הקטן ביותר, זכאי הנתבע שיינתן לו יומו בבית המשפט.

הכף נוטה, איפוא, למתן רשות להגן כדי לממש את זכותו הבסיסית של בעל הדין להתגונן. רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות.

בשלב זה, אין הנתבע חייב להראות כיצד יוכיח את הגנתו וכיצד יבסס את הגירסה העובדתית הנטענת בבקשתו.

גירסתו של הנתבע, שלא הופרכה ו/או קרסה במסגרת חקירתו הנגדית, די בה, בשלב זה, כדי לעמוד ברף הנדרש כמוסבר לעיל.

אשר על כן, ההתנגדות מתקבלת והתביעה תועבר להליך של סדר דין מהיר.

6.התובעת ביקשה אף להעביר את התיק לבית משפט השלום בתל אביב מהנימוקים שפירטה בבקשה.