אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ואנה ואח' נ' טוויזר ואח'

ואנה ואח' נ' טוויזר ואח'

תאריך פרסום : 01/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
34537-01-15
19/02/2017
בפני השופטת:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
תובעים:
1. אסף ואנה
2. דפנה ואנה

עו"ד גיא אטיאס
נתבעים:
1. אליהו טוויזר
2. שרלוט ז'קלין טוויזר

עו"ד גרא פולגר ואח'
פסק דין
 

 

לפני תביעה כספית.

  1. ביום 22/8/13 נכרת בין התובעים לנתבעים הסכם מכר דירה (להלן :"הדירה") באשר לנכס מקרקעין ברח' פרץ ברנשטיין 14 בחיפה, לפיו רכשו התובעים מהנתבעים את הדירה, תמורת הסך של 2,630,000 ₪. התובעים טוענים כי בהסכם המכר הצהירו הנתבעים כי לא ידוע להם על פגמים או מומים נסתרים בדירה או בקשר אליה.

  2. עוד טוענים התובעים כי נקבע בהסכם המכר שלתובעים לא תהיה כל טענה כלפי הנתבעים בגין כל פגם שהוא בדירה, למעט "פגם נסתר שהיה בידיעת המוכר ולא הודיע עליו לקונה עובר לחתימת הסכם זה".

  3. התובעים טוענים כי כחודשיים וחצי לאחר שהתובעים קיבלו את מפתחות הדירה התברר להם כי הדירה סובלת מליקויי רטיבות חמורים והבניין בו מצויה הדירה סובל כולו מליקויי רטיבות אשר הדיירים ניסו במשך שנים לתקן, לשווא.

  4. התובעים נסמכים על חוות דעת מר שלומי קלדרון אשר קבע כי אכן הדירה סובלת מפגמי רטיבות חמורים הדורשים תיקון. לטענת התובעים, כל אדם בר דעת, לא היה רוכש את הדירה אילו היה יודע את היקף הליקויים מהם סובלת הדירה ולו היה יודע כי הנתבעים מסתירים ממנו ליקויים כה חמורים.

  5. התובעים טוענים כי במהלך המו"מ אשר התנהל בין הצדדים טרם חתימת הסכם המכר, ביקרו התובעים מספר פעמים בדירה בחודשי הקיץ ובאף אחד מן הביקורים לא הוזכר בידי הנתבעים כי קיימת בעיית רטיבות בדירה. התובעים אף טוענים כי הנתבעים ביקשו מהם שלא לפנות אל השכנים בבניין, בטענה כי הם אלו המבקשים להודיע להם על עזיבת הנתבעים. לטענת התובעים היה הדבר על מנת שהתובעים לא יגלו על חומרת בעיות הרטיבות בבניין כולו ובדירה נשוא הסכם המכר.

  6. לטענת התובעים, סיפרו להם הנתבעים אך על בעיית רטיבות בחנייה, אשר לטענת הנתבעים הייתה זניחה, טופלה ואיננה עוד. ביום מסירת המפתחות, מסרו הנתבעים לתובעים דיסק ובו תיעוד הטיפול בליקוי הרטיבות בחניה.

  7. התובעים טוענים כי פנו אל הנתבעים, עם גילוי בעיות הרטיבות והציעו להם לתקן את הפרת ההסכם באמצעות נטילת אחריות על תיקון ליקויי הרטיבות, אך הנתבעים דחו את הצעתם.

  8. לטענת התובעים, נהגו הנתבעים בחוסר תום לב מהותי בניהול המו"מ עמם כאשר לא גילו להם אודות בעיית הרטיבות בדירה וכן הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית במתן מצג כוזב ולפיו בדירה אין כל פגם נסתר. התובעים טוענים כי כתוצאה ממעשי הנתבעים הם נאלצים לחיות בדירה מוכת רטיבות ויאלצו לנקוט בהליכים משפטיים כנגד שכניהם, דבר אשר יגרום להם לירידה חדה באיכות חייהם. כך גם יאלצו לבצע תיקונים מהותיים בחצר הבית, על מנת להפסיק את הרטיבות ממנה אל החניון.

  9. התובעים טוענים כי לנוכח הפרת הסכם המכר הפרה יסודית, הם זכאים לקבלת הפיצוי המוסכם אשר נקבע בסעיף 22(א) להסכם המכר ומכאן תביעתם אשר לפני אותה העמידו ע"ס של 263,000 ₪.

  10. לטענת הנתבעים הם התגוררו בדירה נשוא הסכם המכר מאז 1993 ועד למכירתה לידי התובעים, משך למעלה מ 20 שנה והיו ביחסים טובים עם כל שכניהם. לטענתם אין ממש בטענות התובעים ובמועד מכירת הדירה לתובעים, לא היו דליפות ולא נזילות ואף לא חדירות מים לדירת התובעים, לא מדירת השכנים ואף לא מהרכוש המשותף.

  11. הנתבעים טוענים כי עובר למכירת הדירה לא ידעו על נזילות כאלה ואחרות לדירה וכי הדירה נמכרה לתובעים לאחר שכל הנתונים וכל המידע באופן מפורט הועבר לידיהם. הנתבעים טוענים כי מעולם לא מנעו מהתובעים לשוחח עם מי מהשכנים בבניין ולהיפך יש היכרות קודמת בין התובעים לבתו של אחד השכנים.

  12. הנתבעים טוענים כי היו בדירה נשוא הסכם המכר שני נזקי מים בעבר, האחד ממרפסת דירת קינר בשנת 2008-2009 , אשר תוקנה בידי משפחת קינר לשביעות רצון הנתבעים ומאז לא שבה עוד הרטיבות. האירוע השני הוא חדירת מים מגינת הדירה לחניה המשותפת בשנת 2008, עליה דיווחו הנתבעים לתובעים ואף מסרו בידם תמונות מהתיקונים אשר בוצעו והובהר לתובעים בפירוט מה נעשה. הנתבעים מכחישים חדירה של מי גשמים מדירת משפחת קינר וידיעה עליה טרם מכירת הדירה וכך אף באשר לנזילה אשר תוקנה בידי ועד הבית.

  13. לטענת הנתבעים, לאחר כניסת התובעים לדירה הם התלוננו על חדירת מים מגגון המהווה רכוש משותף ואכן וועד הבית תיקן את הנזק.

  14. הנתבעים מכחישים את האמור בחוות הדעת מטעמם של התובעים וטוענים כי אין לייחס להם כל ידיעה על ליקוי או רטיבות טרם מכירת הדירה לתובעים ואף לא הייתה כל רטיבות או נזק שעליהם היה על הנתבעים לדווח לתובעים. לחלופין טענו הנתבעים כי ככל שיקבע כי הייתה רטיבות בדירה טרם החתימה על ההסכם, הרי שיש לייחס לתובעים רשלנות תורמת של 100% שכן ויתרו על זכותם לבצע בדיקות בנכס ואף לא בדקו את מצבו ההנדסי של הנכס באמצעות בעלי מקצוע מטעמם. משכך, עתרו הנתבעים לדחיית התביעה כנגדם.

     

    דיון :

    האם נהגו הנתבעים בחוסר תום לב במו"מ או הפרו את הסכם המכר בהצגת מצג שווא או שמא גילו לתובעים את מלוא המידע אשר היה מוטל עליהם לגלות ?

    15.חובת הגילוי המוטלת על מוכר דירה , היא לפרט לפני הקונה את הליקויים הקיימים בדירה, את המומים הנסתרים וכל מידע אחר הרלבנטי למכר. חובה זו נובעת מתוך סעיף 16 לחוק המכר, התשכ"ח 1968 וכן מתוך סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973.

    16.סעיף 16 לחוק המכר הקובע כי "היתה אי התאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה ... ", מטיל את חובת מסירת המידע על המוכר, בהיותו בעל הגישה הטובה יותר למידע אודות הנכס וקובע את החובה המוגברת המוטלת על מוכר הנכס.

    17.הפסיקה קובעת כי הקונה רשאי להסתמך על תיאור הממכר בידי המוכר ועל החיובים המוסכמים בהסכם , גם אם הייתה לקונה הזדמנות סבירה לבדוק את הממכר והוא לא ניצל אותה או שניצל אותה ועקב רשלנותו לא גילה את הפגם בממכר. ראה בע"א 8068/11 עיני נ. שיפריס ואח' (ניתן ביום 11/2/11). עוד נקבע כי לא ניתן להתנות על סעיף 16 לחוק המכר ולכן קיום תניית פטור שלפיה בדק הקונה את הנכס ומצא אותו מתאים לצרכיו ומטרותיו ולכן הוא מוותר על כל טענה כלפי המוכר בגין טיב הדירה או אי התאמה והנכס נמכר "AS IS", אינה מונעת מהקונה לטעון לאי התאמה. נדרשת ידיעה ממשית של הקונה על אי ההתאמה כדי לשלול ממנו את הגנת סעיף 16 לחוק המכר ורשלנות מצד הקונה, אינה פוטרת את המוכר. בהתאם לא ניתן לייחס לקונה שהתרשל בבדיקת מצב הנכס "אשם תורם" ולהפחית ממידת אחריות המוכר. נדרש לבחון האם היה על המוכר לדעת על אי ההתאמה או על אותן עובדות, במבחן האדם הסביר וגם אם חשב המוכר כי מדובר באי התאמה זניחה, עליו לגלותה לרוכש. ראה ע"א 8068/11 עיני נ. שיפריס המצוטט לעיל.

    18.סעיף 12 לחוק החוזים קובע את דרישת תום הלב במשא ומתן אשר במסגרתה על הצדדים מוטלת החובה לגלות האחד לרעהו את העובדות הרלבנטיות אשר ניתן היה לצפות כי מי אשר מנהל משא ומתן יגלה לרעהו. ראה בע"א 7298/00 בסט דוד סמואל נ. חממי עזרא (ניתן ביום 4/9/07). בהתאם לפסיקה חלה חובת הגילוי על כלל העובדות החשובות לעסקה וזאת לרבות עובדות אשר הצד שכנגד יכול היה לגלותן בכוחות עצמו וכאשר הגילוי מתחייב מנסיבותיה של העסקה. זוהי חובת "עשה", ועל הצד המתקשר למסור את העובדות ביוזמתו. הפרת חובה זו עשוי להיווצר אף בדרך של מחדל ממסירת העובדות. חובת הגילוי היא הדדית וחלה על שני הצדדים לחוזה, אך מטרתה היא הגנה על הצד אשר מצוי בנחיתות מבחינת המידע אליו הוא נגיש ולכן קבעה הפסיקה כי על המוכר הנטל לגלות את מלוא המידע הרלבנטי לעסקה. ראה ע"א 838/75 ספקטור נ. צרפתי לב(1) 231.

    19.התובעים טענו כי כאשר ביקרו בדירה נשוא התובענה היא הייתה מסוידת למשעי ולא ניכר בה כל סימן לרטיבות. התובעת 2 העידה כי מעולם לא נאמר להם במהלך המו"מ עם הנתבעים, דבר על בעיות רטיבות מהן סובלת הדירה וכי הנתבעים עמדו על כך כי התובעים לא ישוחחו עם יתר השכנים בבניין על מנת שלא ייודע לשכנים על עזיבת הנתבעים, מפי התובעים (ראה סעיפים 3, 7 לת/4). התובע 1 העיד אף הוא (ת/5) כי במהלך המו"מ לא נאמר להם דבר על בעיות רטיבות וכי כאשר שאלו את הנתבעים לגבי עדות לרטיבות בתקרת החניון, השיבו להם הנתבעים כי מדובר בבעיה אשר כבר טופלה.

    20.שני מתווכים אשר פעלו למכירת הדירה נשוא התובענה העידו, האחת כי "הדירה לא נראתה כמישהו שסייד או שעשה דברים ומצד שני גם לא היה שום דבר שהעיד על רטיבות או משהו בעניין הזה" (ראה עמ' 5 שורות 1-2 לפרוטוקול) ואילו המתווך הנוסף העיד כי "ש. אתה לא יודע אם לפני שהראו את הדירה למשפחת התובעים עשו תיקוני צבע? ת. לא" (ראה עמ' 5 שורות 16-17 לפרוטוקול).

    21.התובעת 2 העידה לפני בית המשפט כי ראתה בדירה באחד הביקורים כתם שחור, הנתבע 2 הסביר לה כי זה נובע ממכשיר כלשהוא בדירה ובביקור נוסף שערכה בדירה הכתם כבר נעלם. כאשר התובעת 2 נשאלת מדוע לא דרשה הסברים באשר לכתם הרטיבות בדירה או באשר לחניון היא משיבה בפשטות "ההסברים שקיבלתי על הרטיבות היו שהכול בסדר וסידרנו. אני הנחתי לזה" (ראה עמ' 10 שורה 10 לפרוטוקול).

    22.הנתבעת 1 בחקירתה אישרה כי במהלך השנים היו בדירה בעיות רטיבות אשר נבעו ממרפסת משפחת קינר המצויה מעליה, בעיית רטיבות מגגון שתוקנה ובעיה של רטיבות מהגינה של הדירה נשוא התובענה, אשר התבטאה בתקרת החניון (ראה עמ' 18 שורות 1-22). לא זו אף זו כי אם מעדות השכנה הגב' ואנו (נ/3) עולה כי לא רק תקרת החניון סובלת מבעיית רטיבות שהנתבעים לאורך השנים התקשו לפתור אותם, כי אם גם דירות אחרות בבניין נגועות בפגעי רטיבות "ש. בשיחה הזו אני מצטט "הרטיבות בבית הזה זה תיק מטורף ואנו כבר לא יודעים מה לעשות" ? ת. אני מדברת על הבית שלי שאנחנו סובלים רטיבות. וגם משפחת ואנה ראתה את הרטיבות" (ראה עמ' 7 שורות 22-23 לפרוטוקול).

    23.ניתן היה להתרשם כי לא מעט מדיירי הבניין סובלים מרטיבות בדירותיהם וראה לעניין זה את עדות הגב' בודסקו, שכנה נוספת בבניין, אשר העידה "ש. אמרת בסעיף 6 שכל הדיירים השקיעו כסף, לא התכוונת לחניה. ת. זה לא מה שהתכוונתי. הם השקיעו בנזילות שבבתים. ש. כמה כסף משפחת טוויזר השקיעה בנזילות בבית שלה ? ת. אני לא יודעת. ראיתי מאמצים רבים במשך השנים לתקן את הבעיה" (ראה עמ' 8 שורות 14-17 לפרוטוקול).

    24.מידע זה ולפיו לא זו בלבד שהדירה נשוא התובענה סבלה מפגעי רטיבות במהלכן של השנים, אלא שגם יתר דיירי הבניין סובלים מבעיות רטיבות כאלה ואחרות, לא מצא את ביטויו במו"מ בין הצדדים וזאת בהתאם לעדות התובעת 2 אשר הייתה מהימנה עלי ואף לא במסגרת הסכם המכר בו הצהירו הנתבעים בסעיף 2(ד) כי "לא ידוע למוכר על פגמים ו/או מומים נסתרים בדירה או בקשר אליה".

    25.הנתבעת 1 אשר נשאלה על כך העידה "ש. בחוזה שאת חתומה עליו אין מילה שאתם טיפלתם בעבר בבעיות רטיבות בדירה? ת. אם הבעיה נפתרה במשך חמש שנים אני לא מומחית גדולה ולא משפטנית אני לא חושבת שצריך להגיד" (ראה עמ' 19 שורות 30-33 לפרוטוקול). לאור תמונות נזקי הרטיבות בחניה אשר הוצגו (ת/1) נראה כי הבעיה לא נפתרה ואף הייתה בקנה מידה שכזה שחובה היה על הנתבעים לגלות לתובעים אודותיה במסגרת המו"מ ובוודאי במסגרת הסכם המכר היה מקום לתת לה ביטוי. החובה היא כאמור חובת "עשה" והייתה על הנתבעים החובה למסור לתובעים את מלוא המידע, חובה אשר בה לא עמדו. קשה היה להימנע מן הרושם כי היה ברור לנתבעים, כפי שברור לכלל שכניהם (לכל הפחות הללו המודעים לתובענה זו) כי ככל שהתובעים היו מודעים לבעיות הרטיבות בדירה בפרט ובבניין בכלל, הם לא היו רוכשים את הדירה כפי שאכן העידה התובעת 2.

    26.התובעת 2 העידה לעניין זה כי כאשר ביקשה את עזרת שכניה בעדות, חלק מהם הסכימו ואח"כ חזרו בהם והגב' ואנו למשל, אשר בעלה הסכים תחילה להעיד לטובת התובעים וחזר בו, אף מסרה תצהיר תמיכה לנתבעים. "במועד הזה הם הסכימו לחתום, משפחת ואנו שלום ונחמה, אגב הם הראו את התצהיר לקינר. הם אמרו לנו כל אחד מהם לחוד שאני הורסת לכולם את הפוטנציאל למכור בעתיד. מאיר קינר הרים עלי צעקות ברחבה למטה שזה סקנדל מה שאנחנו עושים ואנחנו הורסים לכולם את הסיכוי למכור את הדירות" (ראה עמ' 11 שורות 16-19 לפרוטוקול). על רקע זה ניתן איפוא להבין מדוע זה לא הובאו עדויותיהם של שכנים נוספים ולא ניתן לייחס זאת לחובתם של התובעים.

    27.הנתבעת 1 ניסתה בעדותה לטעון כי מדובר בבעיית רטיבות שולית אשר חלפה ועברה לה, אך אין בכך על מנת להוות לה טענת הגנה שכן בעניין עיני נ. שיפריס (ע"א 8068/11) נקבע כי לא נדרשת "ידיעה ממשית" כי אם די ביסוד נפשי של רשלנות וככל שהיה על המוכר לדעת על העובדות במבחן האדם הסביר, גם אם מדובר בפגם שולי או בלתי חשוב, עליו לגלותו לרוכש. תמלילי השיחות אשר ניהלה התובעת 2 עם הנתבעת 1 (נספח ב' לת/4) מעידים על כך כי הודעת התובעת 2 על כתמי הרטיבות שהופיעו במקומות שונים בדירה כלל לא הפתיעו את הנתבעת 1 והיא יודעת היטב במה המדובר אך טוענת שדברים תוקנו כבר בעבר ובעיות נפתרו.

    28.ניתן איפוא לקבוע כי הנתבעים, לא זו בלבד שנהגו בחוסר תום לב כאשר לא גילו לתובעים את בעיות הרטיבות הפושות בדירה עצמה ובבניין כולו, אלא שיצרו מצג שווא כי בעבר הייתה בעיית רטיבות זניחה וזו טופלה ונעלמה זה מכבר. בשים לב לעדויות אשר נשמעו לפני ואותן סקרתי לעיל, בעיות הרטיבות בבניין כולו ובדירת התובעים כפי שעולות מהעדויות היו בעיות כרוניות ומובילות למסקנה כי הנתבעים אשר התגוררו בדירתם ובבניין ידעו עליהן בעת המכר לתובעים. אני קובעת כי הנתבעים לא גילו את כל המידע הנדרש אודות בעיות הרטיבות מהן סובלת הדירה והבניין כולו, לתובעים.

    אוסיף ואקבע כי לאור חומר הראיות אשר פורט לעיל, המצג היה לכל הפחות חלקי והנתבעים ידעו כי בעיית הרטיבות אשר הייתה בדירה נשוא התובענה לא נפתרה באופן מוחלט. משכך לא עמדו הנתבעים מאחורי הצהרותיהם כמוכרים בהסכם המכר והפרה זו בהיותה הפרה משמעותית אשר עומדת ביסוד השיקולים אם להתקשר בעסקה אם לאו, מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר.

     

    האם התובעים מושתקים בהעלאת טענותיהם כלפי הנתבעים נוכח הצהרותיהם בדבר קניית הדירה במצבה, בהסכם המכר ובשל המנעותם מבדיקת הדירה באמצעות אנשי מקצוע

    מטעמם ?

    29.התובעים הצהירו בסעיף 3 א להסכם המכר "הקונה מצהיר בזה שהוא ראה את הדירה בעיני קונה וכי ניתנה לו כל אפשרות שהיא לעשות כל בדיקה נוספת ו/או אחרת ולבדוק כל עניין ודבר שראוי לבדקו ומצא אותה מתאימה לצרכיו לשביעות רצונו ולא תהיינה לו כל טענות ו/או ברירות מכל מין וסוג לרבות ושלא למעט מחמת מום או אחרת ביחס לדירה". התובעים הצהירו איפוא כי ניתנה להם האפשרות לבדוק את הדירה באמצעות מומחים מטעמם על מנת לוודא התאמה לצרכיהם. התובעת 2 העידה כי "הבאתי אנשי מקצוע שהם שמאי מקרקעין לפני חתימת החוזה והבאתי אדריכלית שתראה אם אפשר להתאים לצרכינו. לא הבאתי מומחה לרטיבות. בדיעבד נאמר לי על ידי מספר מומחים שבחודש יולי לא היו מוצאים שום דבר ממילא" (ראה עמ' 10 שורות 12-15 לפרוטוקול).

    30.בפסק הדין בעניין עיני נ. שיפריס (ע"א 8068/11) אשר צוטט לעיל, הודגש כאמור כי סעיף 16 לחוק המכר אינו ניתן להתנאה. במצב דברים זה, נדחית ההוראה בהסכם בין הצדדים, מפני הוראת סעיף 16. רק ידיעה ממשית של הקונה על אודות אי ההתאמה תספיק כדי להחריג את תחולת סעיף 16 לחוק המכר. אין די ברשלנות ואפילו רשלנות חמורה , על מנת להוות טענת הגנה טובה על המוכר ואפילו לא ניתן להפחית מאחריותו של המוכר בדרך של ייחוס "אשם תורם" לקונה שלא ערך את הבדיקות המתאימות.

    31.בשים לב לאמור וגם אם התובעים לא ערכו בדיקת מומחה רטיבות מטעמם בטרם הרכישה או בדיקות מומחים אחרים, הרי שאין בכך על מנת לפטור את הנתבעים מחובתם לגלות לתובעים אודות בעיות הרטיבות בדירה. הדבר נובע אף מלשון הסכם המכר עצמו בו נאמר בסעיף 3ג כי "הקונה מצהיר כי בדק את הדירה, אביזריה והמתקנים המחוברים דרך קבע לדירה בעיני קונה ומאשר בזאת כי מצא אותה במצב מתאים למטרותיו, והוא מעוניין לרכשה במצבה כפי שנחזתה על ידו עובר לחתימת חוזה זה, למעט בלאי עקב שימוש רגיל וסביר, ובכפוף לנכונות הצהרת המוכר בסעיף 2". התובעים מצדם הצהירו בסעיף 2, כי לא ידוע להם על פגמים ומומים נסתרים וכי מסרו את כל המידע הרלבנטי הנוגע לדירה בידי התובעים.

    32.מכלל האמור עולה כי התובעים אינם מושתקים מהבאת טענותיהם באשר להפרת חובת הגילוי בידי הנתבעים, על אף שהדירה לא נבדקה בידי מומחים מטעמם עובר לרכישתה.

     

    האם הוכח קיומו של נזק אשר נגרם כתוצאה מהפרת הסכם המכר או קיום מצג שווא ?

    33.התובעת 2 העידה לעניין זה כי בעיניה השכנות הטובה היא ערך וכעת "נכנסתי לבניין שבגלל הרטיבות נמנע ממני עניין השכנות הטובה. עכשיו יש מעלי שכנות שאני צריכה לתבוע אותם כי הם לא רצו לתקן את המרפסת שלהם וגם אם אשלם בעצמי זה לא יעזור" (ראה עמ' 10 שורות 30-32 לפרוטוקול). התובעים הציגו חוות דעת מטעמם מפי המומחה מר קלדרון (נספח ג' לת/5), אשר קבע כי בדירת התובעים רטיבות במספר מוקדים בתקרה וקירות חדר השינה של הילדים בקומה השנייה, רטיבות בתקרת המסדרון בקומה השנייה ורטיבות בתקרה וקיר במדרגות העלייה לקומה השנייה. כל זאת כתוצאה מחדירת מים ממרפסת משפחת קינר. בנוסף מים ממרפסת התובעים חודרים לתקרת החניון של הבית המשותף. את הפגמים הללו ידרשו התובעים לתקן, כאשר משפחת קינר מסרבת לתקן את המרפסת שלהם בעצמם ואף מסרבת לאפשר לפועלים מטעמם של התובעים להיכנס ולבצע את התיקון. התובעים ידרשו לבצע תיקוני פגמים אלו במוקדם או במאוחר, על מנת לאפשר חיים תקינים בדירת מגוריהם. על התיקונים ידרשו התובעים לחזור בעלות כספית לא מבוטלת אחת לארבע – חמש שנים. לולא הפרו הנתבעים את חובת הגילוי ובכך הפרו את הסכם המכר ולולא הציגו לפני התובעים מצג שווא ולפיה בעיות רטיבות שהיו בעבר, הן בעיות זניחות אשר נפתרו זה מכבר, ספק אם היו רוכשים התובעים את דירתם כפי שהעידו התובעים "אנו נמצאים במצב שבו לצורך תיקון הרטיבות ניאלץ לתבוע שכנים בבניין ולחרב את חצר הדירה . לא לזה פיללנו ולא לזה ייחלנו" (ראה סעיף 20 ת/4).

    34.התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעתו של המומחה מר קלדרון ולפיה בדירה מספר מוקדי רטיבות. המומחה לא זומן לעדות והצדדים חלוקים ביניהם בשאלה מחדלו של מי היה זה והאם יש בגין מחדל זה להוציא את חוות הדעת מתיק בית המשפט. כך או אחרת ואף לו הייתי מייחסת לחוות הדעת כראיה משקל נוצה, אין מקום להתעלם מעדות שני התובעים המאשרים את נזקי הרטיבות בדירתם ואין מקום להתעלם מתמלילי השיחות עם הנתבעת 1 ואף עדותה לפני בבית המשפט אשר אינה מכחישה כי בדירה נשוא התובענה נזקי רטיבות. יותר מהכול עדויות השכנים, על אף שהדבר נוגד את האינטרס הברור שלהם למכור בעתיד את דירותיהם, אודות נזקי רטיבות בבניין ובדירות שבו, מחזקים את העובדה כי בדירה נשוא התובענה היו בעבר ועודם קיימים, נזקי רטיבות ניכרים.

     

     

    מהו הפיצוי הראוי בגינו של הנזק האמור ?

    35.התובעים תבעו פיצוי מוסכם בהתאם להסכם המכר. מאחר והתובעים טענו כי לא ברור כלל האם יוכלו לבצע תיקון לנזק, לאור התנגדות השכנים מעליהם, משפחת קינר אשר מסרבים לאפשר לתובעים להיכנס לדירתם לצורך ביצוע התיקון ואף לא ברור מה יהיו השלכות התיקון על חיי התובעים בדירה ויחסיהם של התובעים עם שכניהם, התובעים העמידו תביעתם על הפיצוי המוסכם.

    36.הצדדים קבעו בהסכם המכר כי "כל צד אשר יפר הסכם זה הפרה יסודית ישלם למשנהו פיצויים קבועים ומוערכים מראש בסך 263,000 ₪". בהסכם המכר נערכה הפרדה בין פיצוי בדבר הפרה יסודית, לבין פיצוי בדבר הפרה אחרת, דבר המלמד כי אכן הצדדים שקלו ובחנו את הנזק האפשרי מהפרה יסודית והעריכו אותו בסך של 263,000 ₪. כך אף נאמר בהסכם "הצדדים מצהירים ומאשרים כי סכום הפיצויים דלעיל נקבע על ידם לאחר הערכה שקולה וזהירה של הנזקים שיגרמו לצד המקיים עקב הפרה ולא תשמע כל טענה מצד הצד המפר כי הסכום האמור אינו סביר או נקבע כקנס והצד המפר מנוע מלטעון כל טענה כזו" (סעיף 22 סיפא להסכם המכר).

    37.הנתבעים עצמם לא טענו כי על בית המשפט להתערב בשיעור הפיצוי המוסכם כי אם עתרו בכלליות לדחיית התביעה. אך הפסיקה קובעת כי התערבות בית המשפט צריכה להיות כך שהפיצוי המוסכם יהיה ברמה בה יש יחס סביר בין הפיצוי לנזק לפי ציפיות הצדדים בעת כריתת ההסכם ולא לפי יחס הפיצוי למחיר הבית וראה בע"א 532/83 סיני השקעות נ. פישל (ניתן ביום 11/9/86) וסבירות הפיצוי לא תימדד אף לפי הנזק אשר נגרם בפועל. ראה דנ"א 6076/15 בנק הפועלים נ. זאבי תקשורת בע"מ (12/10/15). סבירות הפיצוי המוסכם נמדדת בעיני האדם הסביר , ללא כל קשר לשאלה האם נגרמו לתובעים נזקים בפועל ומה היחס בין הנזקים כאמור לבין הפיצוי המוסכם. ראה בת.א 15895-10-13 אספיר נ. כהן ואח' (ניתן ביום 6/12/15).

    38.במכתב התראה אשר נשלח אל הנתבעים ולא זכה להכחשה או לחוות דעת נגדית מטעמם של הנתבעים נקבו התובעים בסכום בלתי סופי של 150,000 ₪ רק עבור תיקון הליקויים מבלי לחשב את ירידת הערך של הדירה נשוא התובענה וחישוב נזק בלתי ממוני.

    39.בשים לב למבחן המקובל, סביר היה לצפות בנסיבות ההפרה שבה עסקינן פיצוי מוסכם העומד על מחצית מהפיצוי המוסכם עליו הסכימו הצדדים, דהיינו פיצוי העומד ע"ס של 130,000 ₪.

    משהפרו הנתבעים את הסכם המכר, תוך שהם אינם עומדים מאחורי הצהרותיהם בדבר אי המצאות פגם או מום נסתר בדירה, על אף ידיעתם בדבר בעיות הרטיבות בדירה ובבניין והצגת מצג שווא לתובעים או לכל הפחות מצג חלקי ולפיו בעיית הרטיבות אשר הייתה בדירה תוקנה לצמיתות, הרי שעל הנתבעים לפצות את התובעים בפיצוי מוסכם סביר לנסיבות הפרה זו.

    40.סוף דבר,

    אני מקבלת את התביעה חלקית ומחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעים סך של 130,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (25/1/15) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

    כן, יישאו הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד בהוצאות התובעים ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

    ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ