ה"ת 43564-06-15

סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט 1969 (להלן: "הפקודה") קובע כי בית משפט שלום מוסמך לדון בבקשה להחזרת תפוס.

עיון בפרק הרביעי לפקודה מלמד כי המחוקק ערך הפרדה בין סמכות בית משפט השלום לדון בגורל החפץ טרם הגשת כתב האישום לבין סמכות בית המשפט הדן בתיק העיקרי לדון בגורלו של החפץ, מרגע הגשת כתב האישום ועד פסק הדין. (לעניין זה ראו בש"פ 6686/99 אליהו עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (2) 464).

לאחר הגשת כתב האישום, הסמכות להורות מה ייעשה בחפץ היא לבית המשפט הדן בעניין שבגינו נתפס החפץ (סעיף 36 לפקדה).

כל עוד לא הוגש כתב אישום, סמכות הפיקוח על החזרת התפוס היא לבית משפט השלום והוא רשאי להורות, מה ייעשה בו ממועד תפיסתו וכל עוד לא הוגש כתב אישום בפרשה בגינה נתפס (סעיף 34 לפקודה).

בבש"פ 998/05 קחבר פפסימדוב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 20.3.05 נקבע בין היתר:

"... ואולם, משהוגש כתב אישום, נראה כי הזירה הנכונה מהותית לטיפול בעניין היא בית משפט השלום בראשון לציון (ראו בהיקש קרוב בש"פ 4361/04 בגלמן נ' מדינת ישראל (השופט טירקל) (טרם פורסם), אליו הפנה בא כוח המדינה). נראה, כי לעניין זה רלבנטיות, בין השאר, הוראות סעיף 36 לפקודת מעצר וחיפוש, וכן - פי הצורך - סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982).

(הדגשה אינה במקור - ד.ק)

בעניין זה, מצאתי להפנות גם לספרו של המלומד קדמי "על סדר הדין הפלילים", חלק ראשון, הליכים שלפני משפט ב, עמ' 712, 719, 721, אשר מפנה להוראות הפסד"פ וסבור כי עקרונית כל עוד לא הוגש כתב אישום נתונה סמכות הפיקוח על החזקת החפץ לבית משפט השלום, הוא גם בית המשפט המוסמך להורות מה ייעשה בחפץ ולאחר כתב האישום, הסמכות היא לבית המשפט הדן בתיק העיקרי.

באשר לטענת ב"כ המבקש שלפיה הסמכות להורות על העברת הדיון היא לנשיא בית המשפט העליון וזאת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד 1984, הרי שבענייננו, נוכח קביעתי כי הסמכות העניינית לדון בבקשה היא לבית המשפט אליו הוגש כתב האישום, הרי שאין עסקינן בהעברת דיון מחוסר סמכות מקומית וטענתו נדחית.

על המבקש יהא להגיש הבקשה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר דן בתיק העיקרי.

הדיון שנקבע ליום 12.7.15 מבוטל.