ה"פ 60405-06-14 בניני ישקו לבנין ומקרקעין בעמ ואח' נ' אלון רבוע כחול ישראל בע"מ

לפניי בקשה מטעם המבקשת/המשיבה בהמרצת הפתיחה, לעכב את ההליך עד למתן הכרעה בע"א 1134/15 או לחילופין, עד לסיום הליך הגישור המתנהל בין הצדדים.

1. המשיבות השכירו למבקשת שטח מסחרי בקניון "הבאר" בשכונת נווה שקמה שבמערב לעיר ראשון לציון (להלן: "המושכר"), במסגרת הסכם שכירות שנחתם ביניהן ביום 11.10.2000 (להלן: "ההסכם"). בגדר המרצת הפתיחה שהגישו, עתרו המשיבות לצו הצהרתי לפיו אין למבקשת זכות להפעיל את סעיף האופציה שבסעיף 6.5 להסכם; כי תקופת השכירות הסתיימה וכי היא מחזיקה במושכר שלא כדין. בהתאם, עותרות המשיבות לצו עשה לפינוי המושכר.

    

2. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים בערכאות שונות. ביום 12.11.14 עוכבו ההליכים בתיק זה בשל "הליך תלוי ועומד", עד למתן פסק דין בת"א 21276-10-13. אז קבעתי כי הכרעה בהליך האחר רלוונטית להליך דנא, כי עיכוב ההליכים ימנע להכרעות סותרות והקצאת זמן שיפוטי מיותר וכי הכרעה בהליכים האחרים המתנהלים בין הצדדים עשויה לייתר את הדיון שמלפניי, או למצער לצמצם באופן משמעותי את היקפו.

    

3. לימים, ניתן פסק דין בת"א 21276-10-13 בו נדחתה עתירת המשיבות על כל רכיביה (להלן: "פסק הדין"). ביום 15.2.15 הגישו המשיבות ערעור על ממצאי פסק הדין במסגרת ע"א 1134/15 (להלן: "הערעור").

    

4. לאחר מתן פסק הדין וטרם הוגש הערעור, המבקשת עתרה לסילוק התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין ושימוש לרעה בהליכי משפט. מנגד, המשיבות עתרו לחידוש הליכים ולתיקון תצהירי העדות הראשית מטעמם. בהחלטתי מיום 3.6.15 קבעתי כך:

    

   "כפי שסברתי בהחלטתי לעיכוב הליכים, ממצאי פסק הדין אכן מצמצמים את יריעת המחלוקת בהליך שלפניי. משניתן פסק הדין בגינו עוכבו ההליכים, אין מניעה לחדש את ההליך ולקדם את בירור יתרת המחלוקת, תוך העדפת זכותה היסודית של התובעת (המשיבות לבקשה דנא – א.י.) לגישה לערכאות. שמורות טענות הצדדים לשלהי הדיון, גם בקשר התנהלות דיונית, עת תבחן סוגיית ההוצאות" (ר' גם הבהרה מיום 23.6.15).