ה"פ 49109-02-15 מוסטפא בילביסי ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים - פסקדין

הרקע העובדתי

1. המנוח, שעזבונו הוא המבקש, (להלן: "המנוח") הלך לעולמו בשנת 1991 והותיר אחריו יורשים ובהם בנו שתובע בשמם. בבעלות המנוח הייתה חלקה 76 בגוש 30542 בשכונת שועפאט בירושלים, ששטחה 4,148 מ"ר (להלן: "החלקה"). לאחר פטירת המנוח הבעלות בחלקה הועברה ליורשיו אלא שלא הם התובעים לפני ולכך עוד נדרש בהמשך.

    

2. כנטען בהמרצת הפתיחה תכנית בניין ערים מס' 3774 (להלן: התכנית), שנועדה לאפשר את סלילת כביש מס' 1 בצפון ירושלים, הביאה להפקעת החלק הארי של החלקה לצרכי ציבור, ולכך שהחלק הנותר נפל בשטח של קווי בניין באופן שבו נותר לשימוש שטח מצומצמם של 888 מ"ר.

    

3. לאחר אישורה של התכנית הגיש המבקש תביעה לפיצויים בגין ירידת הערך של החלקה בהתאם להוראות סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). השמאית נאוה סירקיס מונתה שמאית מכריעה, התקיים דיון והוועדה המקומית פסקה למבקש פיצוי בגין ירידת ערכה של החלקה בסכום של 253,000 דולר, שהיו נכון ליום הקובע, 23.3.1995 – 752,675 ₪.

    

4. ערר שהגישה המשיבה התקבל וסכום הפיצויים הופחת, שכן נקבע שלא כל היורשים זכאים לפיצוי עבור חלקם בחלקה. במסגרת דיון בבקשת רשות ערעור בבית המשפט העליון הוסכם לשלם ליורשים סכום של 1,300,000 ₪.

    

5. טענת המבקש היא כי הסכום ששולם לבסוף לאחר ההסכמה בבית המשפט העליון, 1,300,000 ₪, מהווה רק 50% מהסכום שפסקה השמאית המכריעה כערכו לאותו מועד. הוא אינו חולק על תשלום סכום זה אך טוען כי הוא זכאי לפיצויי הפקעה בגובה המחצית השנייה.