ה"פ
בית משפט השלום עפולה
|
43059-06-16
07/08/2016
|
בפני השופטת:
רבקה איזנברג
|
| - נגד - |
מבקש:
מרדכי חייט
|
משיבים:
1. עירית עפולה
2. מנחם חייט
3. סמדר חייט
4. אביב חייט
5. רעות חייט
6. הילה חייט
7. גלית חייט
|
| החלטה |
1.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ביחס לסמכות העניינית לדון בה"פ שבנידון,שוכנעתי כי יש לקבל את טענות המשיבה להיעדר סמכות עניינית ובהתאם להורות על מחיקת ההליך:
חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, סעיף-קטן 5(1) קובע כי "עתירה נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה" תידון בפני בית המשפט לעניינים מנהליים; ופרט 1 לתוספת הראשונה של החוק מונה "עניני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד", בכלל העניינים אשר לגביהם התקיפה הישירה נעשית בדרך של עתירה מנהלית.
2.הסעדים שהתבקשו ע"י המבקש בתביעתו הם להצהיר כי החוב שייך למשיבים 7-2, כי המשיבה 1 מנועה מלגבות את חוב הארנונה בהליכי גביה מינהלים וכי המשיבה מנועה מלנקוט בהליכי גבייה מינהלים בגין חוב.
המבקש למעשה תוקף בבקשתו את החלטת הרשות לפיה חויב בתשלום ארנונה בגין שני נכסים בעפולה,החלטה על פיה הוחלט לפעול נגדו בהליכי גבייה. לפיכך, הסמכות הייחודית לדון בטענותיו של המבקש נתונה לביהמ"ש לעניינים מינהלים.
ודוק: המבקש לא עתר להשבת כספים שנגבו ממנו , שכן מטרת הסעד הזמני היא בדיוק למנוע את גביית החוב, משמע, אין המדובר בתביעה כספית שהסמכות בה נקבעת על פי שווי התביעה ונתונה לערכאה אזרחית.
ראו בעניין זה בר"ם 7363/09 מרכז משען בע"מ נ' עירית תל אביב יפו:
"סעד א' וסעד ג' מצויים בגדר סמכותו של בימ"ש לעניינים מנהליים שכן עניינם בתקיפה ישירה של הליך מינהלי של גביית ארנונה בטענה שנעשה באופן בלתי סביר, בחוסר סמכות ובניגוד לדין. כפי שנפסק, הסמכות בעתירות שעניינן תקיפת דרישת תשלום מצד הרשות - להבדיל מתביעה כספית להשבת סכום ששולם - מצויה בגדר סמכותו של בימ"ש לעניינים מנהליים"
כן ראה הפ (ב"ש) 47778-02-10 עיריית באר שבע נ' יוסף סברו; הפ (עכו) 11158-02-11 משה פרי נ' עיריית קריית ים; הפ (עפ') 56216-10-10 לוי פיבי נ' עיריית בית שאן; ה"פ 56831-09-11 דר נ' עירית קרית אתא; ה"פ 29222-03-13 עתאמנה נ' עיריית באקה אלגרבייה, וכן ה"פ 38861-02-15 יצחק נ' מועצה מקומית יסוד המעלה.
בהערת אגב אציין כי בהתאם לאמור, חלק מפסקי הדין אליהם הפנה המבקש בתשובתו אינם דומים למקרה דנן,שכן כללו בחובם גם תביעה כספית, או לחילופין התייחסו לטענת "איני המחזיק" שאין חולק כי נישום רשאי להעלות בפני ביה"מ במסגרת דיון בתביעת הרשות כנגדו.(ראה לדוגמא תא"מ 16697-07-10 אליו הפנה המבקש בתשובתו ואשר התייחס לתביעה להשבת כספים שכבר נגבו ולכן היה מדובר בתביעה כספית שבסמכות ביה"מ שלום. רע"א 1809/07 שם דובר בתביעה כספית שהגישה העיריה כנגד נישום).
3.התובענה הוגשה בדרך של המרצת פתיחה, ולא הוגשה במתכונת של תובענה מנהלית. לפיכך, לא ניתן להעבירה לבית משפט לעניינים מנהליים.
לאור האמור, אני מורה על מחיקת התובענה.
על מנת ליתן למבקש שהות לפנות בהליך מתאים לערכאה המוסמכת, אני קובעת כי הסכמות הצדדים כמפורט בפרוטוקול מיום 7.7.16 יישארו בתוקף למשך 30 ימים מהיום.