ה"פ 4166-05-16 בן עוז ואח' נ' בן עוז ואח'

בפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי ולפיה, המבקש מס' 1 הינו הבעלים הבלעדי של המיטלטלין המצויים בדירה שברח' הגפן 36 קרית ביאליק (להלן: "הדירה"), ושפירוטם מצוי ברשימה שצורפה לבקשה, וכי למשיב מס' 1 (להלן: "החייב") אין כל זכןת בהם ועל כן המשיבה מס' 2 (להלן: "המשיבה") אינה רשאית לבצע עיקולים בדירה.

נחה דעתי כי דין התביעה להידחות, וזאת מהטעם שהמבקשים כשלו לטעמי בנטל ההוכחה להוכיח את בעלותו של המבקש מס' 1 במיטלטלין, מהטעמים שיובאו להלן.

ראשית, המבקש מס' 1, שהינו "בעל הדבר" עצמו, שטוען לבעלות על המיטלטלין, בחר כלל לא להתייצב לחקירה נגדית על תצהירו.

שנית, לאור עדותו של המבקש מס' 2 לא נתתי כל אמון בדבריו. מהתרשמותי מעדותו, מדובר באדם מגלה טפח ומכסה טפחיים. עדותו בפני היתה מגמתית ואינה מתיישבת עם הגיון הדברים.

המבקש מס' 2 הינו אביו של החייב והמבקש מס' 1 הינו סבו. בנסיבות האמורות ועל פי סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 יש להיזהר מקבלת דבריו בלא שקיימת להם ראייה מסייעת, מה גם שנטל הראיה רובץ על המבקשים.

המבקשים לא צירפו ראיה כלשהי לרכישת המיטלטלין על שמם, וזאת כאשר אין חולק כי גם לשיטת המבקשים, עד לפני 3 שנים התגורר החייב בבית. הם גם לא הביאו ראיה כלשהי לאותנטיות של חוזה השכירות שצורף לבקשתם, הנחזה כחוזה שכירות בין צד שלישי כמשכיר לבין החייב והמתייחס לדירה מס' 27 ברח' ורד 29 בקרית מוצקין. לא המשכיר ולא החייב הובאו לעדות, כך שלמעשה מדובר בעדות מפי השמועה במקרה הטוב, שמשקלה נמוך. על כך יש להוסיף, כי משניסתה המשיבה לבצע עיקולים בכתובת זו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, הסתבר מדוח העיקול כי החייב כלל אינו ידוע בכתובת זו אלא משפחה בשם גבעולי. ניתן היה לצפות, כי בנסיבות אלה ימציאו המבקשים ראיות טובות לשהותו של החייב במקום, אך שום ראיה לא הובאה.

על האמור יש להוסיף את מעורבותו הפעילה של המבקש מס' 2 במו"מ עם הנושה ובנסיון לשלם את החוב. אמנם עובדה זו כשלעצמה אינה מכרעת, שכן כאביו של החייב, יהא למבקש מס' 2 אינטרס לעזור לבנו, אך התנהלותו של המבקש 2 בחקירתו בה ניסה להסתיר את השייכות שלו לחברה שמחשבונה נעשה נסיון לשלם את החוב (חברת פאב מועדון ראש קטן 2010 בע"מ), שייכות לגביה הודה רק משנחשף כי החברה פורסמה תוך מסירת מספר הטלפון האישי שלו, הוסיפה להעדר המהימנות שיש להקנות למכלול עדותו.

די בכל אלה כדי לדחות את התביעה, גם מבלי לבחון את השאלה האם היתה על המבקשים חובה מדיני היושר לחשוף את חלקה של זוגתו של המבקש 2 בחוב, ואולי גם את חלקו של המבקש 2 ביצירת החובות, טענה שאיני בטוח בנכונותה מבחינה משפטית, והרלבנטיות שלה להליך שבפני, אך מנגד השליכה אף היא על מהימנותו של המבקש מס' 2, כמי שבחר להסתיר בהליך עיקול את העובדה כי זוגתו מתגוררת עמו, ובכך יצר את הרושם כמי שאי אמירת אמת לצורך מילוט קרוביו מסכנת עיקול, אינה זרה לו, שמא הינו בגדר "שור מועד" בהקשר זה. כמו כן איני נותן משקל ניכר לדוח החוקר (נ/2), שכן זה לא הובא להעיד בפני, ולא נחשף לחקירה נגדית.

לאור כל האמור אני דוחה את התביעה. המבקשים, ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: