ה"פ 40613-01-13 מתאני נ' לדאוי ואח'

 רקע

1. המשיב - פאלח אחמד לדאווי (להלן: "לדאווי" או "המשיב"), הינו הבעלים במושע של מחצית מהמקרקעין, הידועים כחלקה 14 בגוש 7861 שבקלנסואה בשטח כולל של 19,891 מ"ר (להלן: "המקרקעין"). המחצית השנייה של המקרקעין שייכת לעיזבון אחיו המנוח של המשיב, לדאווי סאלח לדאווי ז"ל.

    

2. ביום 17.10.92 נחתם הסכם מכר לפיו מכר לדאווי, למבקש - יוסף עבדול לטיף יוסף מתאני (להלן: "מתאני" או "המבקש") שטח של 550 מ"ר, מזכויות לדאווי במקרקעין (להלן: "הסכם המכר" או "ההסכם") וזאת על פי מפת חלוקה שצורפה להסכם ונכללה בהגדרת הממכר. החלק הנמכר הוגדר בהסכם כמגרש 1/14 (להלן: "המגרש").

    

3. במועד החתימה על ההסכם, המקרקעין כללו, בנוסף למגרש, גם רצועת קרקע מופקעת לצרכי ציבור בכל השטח הגובל בין המקרקעין לביו כביש 5614 המצוי מצפון מזרח למקרקעין ובלאו הכי נכלל בשטח זה גם השטח הגובל בין המגרש לכביש (להלן: "השטח המופקע").

   במהלך כל השנים, מאז שנת 1992, פעלו הצדדים בתיק זה, כמו גם יתר הבעלים שבמקרקעין בוועדות התכנון, לשינוי הייעוד ולצמצום אחוז ההפקעה ופעולתם נשאה פרי עד שבשנת 2012 הופשרו השטחים המופקעים ברובם , כפי שיפורט בהמשך, כאשר "בדרך" אושרו מספר תכניות, שאפשרו את ההפשרה האמורה, כמו תכנית מפורטת הצ/ 1-7/62א שקיבלה תוקף ביום 11.12.95 לפיה הוקטן קו הנסיגה מכביש 5614 והמקרקעין שונו מאזור ציבורי פתוח למגורים ג' .

    

4. כפי שהסתבר במהלך הדיון, במשך כל השנים מאז הסכם המכר (לפני כעשרים שנה) השטח המופקע נמסר למתאני ע"י לדאווי, ועם התקדמות הליכי התכנון חתמו הצדדים על הסכמים ומסמכים מהם הובהר מפורשות, כי השטח המופקע הוא בבעלות מתאני וירשם על שמו כשיתאפשר הדבר.

    

   ביום 9.1.98 נערך ונחתם על ידי הצדדים, מסמך שנקרא "הסכם וויתור", כאשר בהסכם הוויתור נכתב כי לדאווי מוותר על הקרקע המופקעת למתאני וכי הוויתור הינו סופי ובלתי חוזר (להלן: "הסכם הוויתור").

   הסכם הוויתור נערך בשפה הערבית והוא תורגם לשפה העברית ע"י עו"ד יחיא ג'יוסי, עו"ד בקלנסואה (להלן: "עו"ד ג'יוסי").