פלונית נ' תנובה ואח' - פסקדין

השאלה במחלוקת בתיק זה היא האם התחייבות המשיב 2 להעביר למבקשת את זכויותיו בדירת מגורים, אשר ניתנה במסגרת הסכם גירושין ביניהם, גוברת על עיקול שהוטל לטובת משיבה 1, קודם למועד הסכם הגירושין.

רקע

המבקשת מבקשת להצהיר שדירה הנמצאת ברח' X הידועה כגוש Y  (להלן: "הדירה"), הינה בבעלותה, יש לרשמה במלואה על שמה בלשכת רישום המקרקעין וכי אין נפקות לעיקול שהוטל על ידי משיבה 1 (להלן: "תנובה") על זכויותיו של משיב 2 (להלן: "פלוני") בדירה.

עוד מבקשת המבקשת להורות על מחיקת העיקולים שהוטלו על מחצית הדירה הרשומה על שמו של פלוני.

המבקשת ופלוני, אשר התגרשו, רשומים כבעלי זכויות בדירה, בחלקים שווים.

במסגרת הסכם גירושין אשר נחתם בין המבקש לפלוני ביום 17.12.15, אשר אושר על ידי בית הדין הרבני באותו מועד (לאחר שהסכם קודם ביניהם אושר על ידי בית משפט לענייני משפחה), התחייב פלוני להעביר את זכויותיו בדירה למבקשת.

תנובה היא נושה של פלוני, אשר ביום 15.12.15 רשמה עיקול על זכויותיו של פלוני בדירה (להלן: "העיקול").

עיקר טענות הצדדים

1. טענות המבקשת

   1. ביום 17.12.15 נתן בית הדין הרבני תוקף של פסק דין (להלן: "פס"ד הרבני") לנספח להסכם הגירושין בין המבקשת לפלוני, מיום 17.12.15 (להלן: "הנספח להסכם הגירושין"), בו ויתר פלוני על זכויותיו בדירה לטובת המבקשת, כנגד ויתור המבקשת על מזונות בנותיהם שהיה על פלוני לשלם.

   2. המבקשת טוענת שלא ידעה על העיקול, ומבקשת לבטלו על מנת שתוכל להשלים את רישום הזכויות על שמה.

   3. מוסיפה המבקשת וטוענת שהעיקול הוטל, למעשה, על רכוש אשר אינו שייך לפלוני, מאחר שנוכח פסה"ד הרבני, לפלוני אין יותר זכויות בדירה הניתנות לעיקול.

      זכותה האובליגטורית של המבקשת, כך לטענתה, גוברת על זכותה הדיונית של תנובה.

2. עיקר תשובת תנובה