ה"פ 37041-02-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' נפתלייב ואח'

1.המבקשות הגישו בקשתן בהליך טען ביניים. על פי הבקשה, בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 2288/08) חויבו המבקשות לפצות את הטוענת 1, גב' גבר (גליה) נפתלייב, בסכום כספי של 80,000 ₪. מבוקש, כי בית המשפט יורה על אופן העברת הכספים למי מהטוענים ולחלופין על הפקדת הסכום בקופת בית המשפט וייתן צו גודר כנגד הטוענים. לבקשת המבקשות עוכבו הליכי ההוצאה לפועל כנגדן ביחס לסכום זה.

2.על פי המפורט בבקשה, הטוענים 4-6 הטילו עיקול על הסכום המוחזק אצל המבקשת 1 וכי הטוען 2 טוען כי כספים אלה הומחו לזכותו בהמחאות זכות שנעשו הן לטוען 2 והן לטוען 3. הודעה על המחאת הזכות לטובת הטוען 2 הועברה למבקשות ביום 1.5.2014.

3.לאחר הגשת הבקשה התברר כי גב' נפתלייב נכנסה להליכי פשיטת רגל וכי ניתן כנגדה צו כינוס נכסים שנכנס לתוקפו ביום 1.2.15, עוד קודם להגשת התביעה הנוכחית. כונס הנכסים הרשמי נתמנה ככונס על נכסי החייבת (תיק פש"ר 42826-09-14) והודיע עמדתו לפיה יש להעביר את מלוא הסכום לקופת הכינוס. ביום 30.3.15 הוריתי כי בקשת המבקשות וטענות הטוען 2 יופנו לכונס הנכסים הרשמי, ויידונו על ידי בית המשפט של פשיטת רגל, בהתאם להוראת סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל (להלן – "הפקודה").

4.עניינה של ההחלטה הנוכחית היא בקשת המבקשות לעיון מחודש בהחלטתי מיום 30.3.15. לטענתן, כונס הנכסים מונה לכינוס נכסי החייבת, אולם במקרה הנוכחי אין מדובר בנכסי החייבת, שכן המחאות הזכות נמסרו על ידי החייבת לטוען 2, עו"ד ח'יר, בשנים 2009 ו- 2010, בעוד צו הכינוס כנגד החייבת ניתן בשנת 2014. לטענת המבקשות, משההמחאות נעשו קודם להליכי פשיטת הרגל, הרי שההכרעה בתיק דנן נוגעת לזכויויתיהם של הטוען 2 [עו"ד ח'יר] כנגד הטוענים 3-6, ולחייבת לא קיימת זכות כלשהי, "כל עוד לא נקבע עובדתית כי המחאות הזכות נשוא התיק נמסרו לאחר התחלת הליכי הפש"ר". משכך, טענו המבקשות, בית המשפט שלפשיטת רגל אינו מוסמך לדון במחלוקת שבין הטוען 2 ליתר הטוענים.

5.כונס הנכסים הרשמי, הכונס את נכסי הטוענת 1, לא הגיש תגובתו לטענתן המבקשות ואף לא טרח להתייצב לדיון שאליו הוזמן. בכך לא מילא את חובתו כרשות ציבורית ואף לא ייצג נאמנה את עניינם של כלל נושי החייבת, שעל כינוס נכסיה הופקד.

6.לדיון התייצבו ב"כ המבקשות והטוען 2 בלבד. יתר הטוענים לא התייצבו ויש לראותם כמי שאין להם עניין בתוצאות ההליך.

בדיון טענו המבקשות, כי יש מקום לנהל את ההליך הנוכחי, להכריע מי מבין הטוענים בהליך הנוכחי הוא בעל זכות עדיפה בסכום המוחזק בידיהן, ולאחר מכן יגישו המבקשות הודעה לתיק פשיטת הרגל וכל אחד מיתר נושי החייבת, שאינו צד להליך הנוכחי יוכל לטעון לעניין תוקפה של המחאת הזכות.

הטוען 2, עו"ד פואד ח'יר, טען כי במסגרת הסכם שכר הטרחה מיום 27.11.09, בגין ייצוג החייבת מול המוסד לביטוח לאומי וכן בתביעת הנזיקין, המחתה אליו החייבת את מלוא הסכום שייפסק לטובתה. היתה זו, לטענתו, המחאה בלתי חוזרת ובלתי הדירה. לטענתו, סכום הקרן שהטוענת 1 חייבת לו הוא 52,864 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 3.8.10 ועוד 18,880 ₪ (20% מן הסכום שנפסק בפסק הדין בתוספת מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין. לטענתו, משהמחת הזכות נעשתה זמן רב לפני הליכי הכינוס של החייבת, הרי אין לה כל זכות בכספים אלה וכספים אלה אינם חלק מקופת הכינוס.

7.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה, כי אין לשנות מהחלטתי מיום 30.3.15, לפיה אין להמשיך בבירור התביעה הנוכחית, ועל המבקשות להפנות בקשתן לבית המשפט הדן בפשיטת הרגל. ככל שבית המשפט של פשיטת רגל יתיר להמשיך בהליך הנוכחי, יהיה ניתן לשוב ולחדשו. מסקנתי זו מבוססת על הטעמים הבאים: