ה"פ
בית משפט השלום חדרה
|
37019-05-14
14/12/2014
|
בפני השופט:
אמיר סלאמה
|
| - נגד - |
מבקשים:
זוהיר לחאם ואח'
|
משיב:
תאגיד מי עירון בע"מ
|
| החלטה |
1.לפניי בקשה "לעיכוב הליכים והשבת צ'קים".
2.המבקשים, תושבי באקה אל גרביה, הגישו תובענה כנגד המשיב, תאגיד עירוני למים וביוב, במסגרתה הם ביקשו לקבל שני סעדים – האחד סעד הצהרתי ולפיו דרישות תשלום ששלח המשיב למבקשים הן בטלות ולא חוקיות, והשני סעד להורות למשיב לבטל ו/או להקפיא כל הליך גביה כנגד המבקשים בגין דרישות התשלום נשוא התביעה. בקליפת אגוז נומר כי המבקשים חולקים על סמכותו ו/או זכאותו של המשיב לגבות מהם היטלים ביחס למערכת ביוב שהותקנה בבאקה אל גרביה לפני יום 1.1.12, הוא היום בו לטענת המבקשים הועברה לידי המשיב האחריות לניהול משק המים והביוב בישוב זה. לטענת המבקשים, כל בתיהם נמצאים ברחובות בהם היתה קיימת מערכת ביוב עוד לפני התאריך הנ"ל, ומשכך אין למשיב סמכות לגבות מהם מאומה בגין מערכת ביוב זו. למותר לציין שהמשיב חולק על טענות אלה.
3.ביום 15.9.14 התקיים דיון מקדמי בתובענה. במהלך דיון זה הגיעו הצדדים להסכמה הבאה:
"אנו מסכימים למתווה דיוני ולפיו יגישו הצדדים סיכומים בשאלה המשפטית, האם הנתבעת רשאית, זכאית או מוסמכת על פי דין, לגבות תשלומים עבור היטלי ביוב, בגין שירותים שניתנו או סופקו לפני שהנתבעת היתה קיימת ו/או עבור מערכת ביוב שלנתבעת לא היה קשר בבנייתה. ככל שבית המשפט יקבע שהנתבעת רשאית או זכאית לעשות כן, תדחה הבקשה למתן סעד הצהרתי, ללא צו להוצאות.
ככל שבית המשפט יקבע שהנתבעת אינה רשאית לעשות כן, ישמעו ראיות בשאלה מתי סופקו השירותים נשוא דרישות התשלום שצורפו לכתבי הטענות מטעם המבקשים."
4.ביום 6.11.14 הגישו המבקשים את הבקשה העומדת כעת על הפרק. העילה להגשת הבקשה היתה הליכי גביה בהם נקט המשיב כנגד המבקש מס' 21, במסגרתה הוטל עיקול על חשבון הבנק של מבקש זה בגין חוב בסך 22,424 ₪. בעקבות כך מסר המבקש מס' 21 למשיב שיקים על הסכום הנ"ל לצורך פירעון חובו. בנוסף ננקטו הליכי גביה כנגד המבקש מס' 24, במסגרתם הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו על סכום של 6,817 ₪. לטענת המבקשים, התנהלות המשיב עומדת בסתירה לדברים אותם מסר בא כוח המשיב לנציג המבקשים, מספר ימים לאחר הגשת תובענה זו, כאשר לפי הטענה בא כוח המשיב הבטיח שלא לנקוט בהליכי גביה עד להכרעה בתובענה. לדברי המבקשים, לאחר שננקטו הליכי הגביה הנ"ל, נעשתה פניה לבא כוח המשיב, אשר לא זכר את הסיכום הנ"ל ולמעשה התכחש לו. המבקשים עותרים להשבת השיקים שנמסרו ע"י המבקש מס' 21 למשיב, וכן על הקפאת כל הליך של גביה, בעבר ובעתיד, ביחס לדרישות התשלום נשוא התביעה, על לסיום ההליך.
5.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, מדובר בבקשה למתן סעד זמני, שלא נתמכה בתצהיר ולא צורף לה כתב התחייבות עצמית. לגופו של עניין נטען, כי מעולם לא היה סיכום בין המבקשים לבין באי כוח המשיב, במסגרתו הובטח כביכול למבקשים שהמשיב לא ינקוט בהליכי גביה עד לסיום ההליכים בתיק זה. עוד נטען כי קיימת זהות בין הסעד הזמני לבין הסעד הסופי; שהמבקשים לא הוכיחו דחיפות המצדיקה היעתרות לבקשה; ושמאזן הנוחות נוטה בצורה ברורה לטובת משיב.
6.בתשובה לתגובת המשיב טענו המבקשים שלמשיב אסור היה לנקוט בהליכי גביה בטרם סיום ההליכים, וזאת בהסתמך על דברים שנאמרו במסגרת בג"ץ 4439/11 מסעדת קדרים ואח' נ' מי כרמל בע"מ ואח'. נטען כי אין נפקות לאי צירוף תצהיר לבקשה, הואיל והבקשה הוגשה ע"י נציג המבקשים, שהוא תובע בעצמו ומכיר את עובדות המקרה. המבקשים שבו וטענו כי למשיב אין סמכות לגבות את החובות נשוא התביעה, וממילא אין לו זכות לפתוח בהליכים לגביית חובות אלה.
דיון והכרעה