ה"פ 35370-11-15 ברוך נ' ברץ ואח'

1.בפניי בקשה אשר הוגשה על ידי המבקשים, הם במשיבים בהמרצת הפתיחה אשר הוגשה על ידי המשיב, לדחות את המועד להגשת כתב תשובה מטעמם להמרצת הפתיחה עד שתוכרע הבקשה לסילוק על הסף אשר הוגשה על ידם.

2.בתמצית אציין כי בהמרצת הפתיחה בקש המשיב לקבל מהמבקשים פירוט של נתונים הנודעים לעסקאות רכישת ומכירת מניות (של חברות אקסלינק וקומברס) שבוצעו בשנים 1999-2000. המשיב טוען בהמרצת הפתיחה כי המבקשים היו באותה עת עורכי דין של קבוצת משקיעים באקסלינק, ולמעשה שימשו כנאמנים בעסקאות המניות. המשיב טוען בתמצית כי לימים ורק בשנת 2015 או בסמוך לכך (ראו סעיף 48.3 להמרצת הפתיחה) נודע לו כי מכירת/רכישת המניות היו נגועות בתרמית והונאה; כי הנאמנות נמשכת עד היום; וכי הוא מבקש לקבל את הסעדים המפורטים בהמרצת הפתיחה, מבלי לוותר על פיצול סעדים והגשת תובענה כספית כנגד המבקשים שהתעשרו שלא כדין על חשבונו.

3.תחילה הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת כתב התשובה ובהסכמת המשיב ניתנה אורכה כמבוקש. ערב המועד בו היו אמורים המבקשים להגיש את כתב התשובה הוגשה מטעמם בקשה לסילוק על הסף בשני טעמים עיקריים - האחד, התיישנות ושיהוי; והשני – אגרה ששולמה בחסר. לטענת המבקשים הפרשה מתייחסת לאירועים שארעו לפני 16 שנה; עילת התביעה התיישנה; נגרם להם נזק ראייתי וכו'. באשר לעילה השנייה, נטען כי מדובר בתביעה כספית במסווה של סעד הצהרתי וכי התביעה הוגשה כפי שהוגשה אך כדי לחמוק מתשלום אגרה.

4.המשיב התנגד לדחיית המבוקשת והפנה לרע"א 10227/06 משה בובליל נ' עוד חיים אינדיג ואח', תק-על 2007(1), 1780 (להלן: "הלכת בובליל"), שם נקבע כי הגשת כתב הגנה/כתב תשובה הינו הכלל והדחייה הינה החריג, חריג אותו יש להחיל רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים – סיכוי סביר שהבקשה המקדמית תתקבל והכבדה בלתי פרופורציונאלית בהגשת כתב ההגנה/כתב התשובה. לטעמו של המשיב סיכויי הבקשה אינם גבוהים וממילא על מנת להכריע בטענות הסף יש להדרש לעובדות, שכן בין היתר מועלית טענת התיישנות שלא מדעת. לגבי התנאי השני טוען המשיב שכל החומר נמצא ברשות המבקשים ודי ב"לחיצת כפתור" כדי לספק את הנדרש.

5.המבקשים מתנגדים, טוענים כי זהו בדיוק המקרה המצדיק את החלת החריג שבהלכת בובליל. לטענתם סיכויי הבקשה המקדמית גבוהים ואין צורך בבירור עובדתי מורכב; לטעמם ידרשו משאבים רבים לניסוח כתב תשובה שכן החומר כבר בואר, נגרם נזק ראייתי כאמור ויהיה צורך להדרש לאירועים שארעו לפני 16 שנה.

6.אחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה לה, בבקשה לסילוק על הסף ובהמרצת הפתיחה סבורתני כי דין הבקשה דנן, למתן ארכה להגשת כתב תשובה להמרצת הפתיחה, להידחות, כפי שיפורט להלן.

ההלכה הרלוונטית לענייננו היא זו שאליה התייחסו גם הצדדים, הלכת בובליל, שם נקבע:

"יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות (השוו, רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ, פ"ד נט(4) 700; רע"א 6550/06 עמותת מוסדות סאטמר נ' שיכון קרית יואל בע"מ (טרם פורסם)). כלומר, ככל שמשקלו של אחד מבין שני התנאים רב יותר ניתן יהיה להסתפק במטען נמוך יותר לגבי התנאי האחר."

7.בהתאם להלכה הנוהגת, עלי לבחון שתי שאלות:

האם יש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית?

האם המבקשת חייבת להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים, כל עוד לא הוכרעה טענתה המקדמית?