ה"פ 35084-04-15 - פסקדין

עניינה של החלטה זו בבקשת המשיבה למחיקת התובענה על הסף ולחלופין העברתה לפסי הליך משפטי רגיל, בפני בית המשפט המוסמך הוא בית משפט השלום בכפר סבא.

המדובר בתובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה ובה התבקש להורות על אכיפת הסכם מכר נכס המיועד לשמש כמרכז רפואי, אשר נחתם ביום 21.1.15 מתוקף פסק דין מיום 11.12.14.

לטענת המבקשת – הרוכשת, קיבלה המשיבה זה מכבר את מלוא התמורה בגין הנכס (2.3 מליון ₪) ואולם לא מסרה את החזקה בו עד היום כמתחייב על פי תנאי ההסכם. המבקשת הודיעה בתובענתה, כי היא שומרת על זכותה להגיש תביעה כספית בגין הנזקים הנגרמים לה עקב הפרות ההסכם ותוצאותיו, ובכלל זה ירידת ערך, קנס בגין איחור במסירת חזקה הפסדי דמי שכירות ונזקים נוספים. באופן קונקרטי ובהתבסס על חוו"ד מומחה שצירפה טוענת המבקשת, כי נוכח ליקויים שנמצאו בנכס, שתמציתם היא בניה שלא על פי היתר הבניה ועל פי המפרט הטכני והתכניות (אי ההתאמות והליקויים מפורטים בסעיף 23 לתובענה), ובשל העובדה כי טרם נחתמו חוזים עם ספקי חשמל ומים בשל סירוב המשיבה להעביר את תכניות האינסטלציה והחשמל שבידה, וכן הפרת התחייבותה של המשיבה בע"פ למכירת חניה למבקשת, הרי שלא נמסרה לה החזקה ועל כן מתבקשת אכיפת ההסכם, היינו מסירת החזקה באופן התואם את דרישות הסכם המכר, והתאמת הנכס למפרט ולהיתר הבניה.

תמצית טיעוני המשיבה היא, כי המדובר למעשה בתביעה כספית רגילה לכל דבר ועניין, שעניינה טענות לקיומם של ליקויי בניה ואי התאמות במכר שרכשה המבקשת מהמשיבה. לטענתה, אין המדובר בהליך לאכיפתו של הסכם מכר מקרקעין, שכן הסכם המכר על שתי ההתחייבויות המרכזיות בו, קרי תשלום התמורה החוזית ומסירת החזקה בנכס בוצע, באופן שמאז 21.1.15 – המבקשת לבדה היא המחזיקה והשולטת הבלעדית בנכס. לטענת המשיבה, פעורה בין הצדדים תהום עובדתית ומשפטית, שבאה לידי ביטוי לא רק בשאלת קיומם או אי קיומם של חיוביה החוזיים, ובשאלת התאמת המכר ומסירת החזקה בו, אלא אף באמור בחוות דעת המומחה מטעם המבקשת המוכחשת על ידה לחלוטין, כשבדעתה להגיש חוות דעת נגדית מטעמה. כן חולקת המשיבה על חובתה החוזית לספק את תכניות החשמל והמים כשאין לדעתה כל התחייבות שהיא מסוג זה החלה עליה. עוד טוענת המשיבה, כי גם אם ימצאו ליקויי בניה כאלה ואחרים, עדיין אין בכך דבר, שכן עפ"י ההסכם נמכר הנכס במצבו (as is). לבסוף טוענת המשיבה, כי גם ל"שמירת זכויות" המבקשת להגשת תביעה כספית כאמור בתובענה שהגישה, יש משמעות דיונית ומשמעות במישור בזבוז משאבים משפטיים ואין מקום לניהול שני הליכים נפרדים על כל המשמעות הנובעת מכך.

אחר עיון בטיעוני הצדדים, לרבות השלמת טיעוניהם בע"פ בישיבה שהתקיימה לפני ביום 21.9.15, נחה דעתי כי יש יסוד למבוקש.

אין צורך לומר כי תכליתו של הליך המרצת הפתיחה היא מתן סעד מהיר ויעיל ופתרון לעניינים שאינם בעלי מורכבות מבחינה עובדתית. ברור שלא כל מחלוקת עובדתית שוללת הצדקה לניהול הליך בדרך המרצת פתיחה, אלא רק כזו המורכבת, שמצריכה שמיעת עדויות מורכבות או רבות, ואינה מתאימה למסגרת המוגבלת המאפיינת הליך זה, של דיון מקוצר ותמציתי יחסית.

דומה כי אף המבקשת מסכימה כי השיקול המנחה הינו "שיקול פרגמטי של מהירות ויעילות הדיון בעניין שעובדותיו מתבררות היטב מתוך התצהירים של הצדדים" (דברי ב"כ המבקשת בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון, ש' 14-15). עם זאת סבורה היא שהמחלוקת בענייננו אינה מורכבת כלל ועיקר ועומדת על הדיון בתיק בהליך המרצת הפתיחה.

עיון בכתבי הטענות ונספחיהם מלמד, כי אין יסוד לטיעוני המבקשת ואין המדובר בשאלה ממוקדת או במחלוקת הנוגעת לשאלת האכיפה בלבד, אלא במערך יחסים רב שנים סבוך בין הצדדים, הבא לידי ביטוי בין היתר בכתבי טענותיהם ובעיקר מצריך, כך נראה, בירור משפטי מורכב של שמיעת עדויות וראיות, מינוי מומחים וחקירתם, ודיון בשאלות הנדסיות ותכנוניות הנובעות מטיעוני המבקשת באשר לאי התאמת המכר למפרטים, לתכניות ולמחויבות המשיבה בחוזה, זכות המשיבה לתיקון הליקויים (ככל שימצא כי אכן מחויבת היא בהם), קיומן או אי קיומן של זכויות חוזיות נטענות נוספות (זכות לקבלת תכניות, זכות לרכישת חניה), וכו' שאינן באות לידי ביטוי כתוב בהסכם שבין הצדדים.

עיון בחוו"ד המומחה שצירפה המבקשת (המתפרשת לכשעצמה ע"פ 17 עמודים), מלמד כי יש גם יסוד לטענת המשיבה כי אכן המדובר בתביעה כספית רגילה שעניינה טענות חוזיות שמהותן המעשית היא ליקויי בניה, ושעניינה להתברר איפוא בדרך הרגילה.

יתרה מכך, ככל שיתנהל ההליך בדרך בה נפתח, תהיה בכך למעשה הקניית יתרונות דיוניים בלתי הוגנים כלפי המשיבה (וכלפי ציבור המתדיינים הכולל הממתין לדיוניו), ועל כן אין מקום לניהולו במסגרת המוגבלת המאפיינת הליך המרצת פתיחה.

בנסיבות אלה אני מורה על העברת ההליך לפסי תביעה רגילים.

נוכח מהות המחלוקת כמפורט לעיל וסכום ההסכם – 2.3 מליון ₪, ובהעדר נתון אחר כלשהו המצביע על סכום תביעה אחר, על התובענה להיות נדונה בפני בית המשפט המוסמך עניינית ומקומית הוא בית משפט השלום במחוז מרכז.

לאור האמור ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט [נמ] תשמ"ד -1984, הנני מורה על העברת התובענה לבית משפט השלום במחוז מרכז, אשר הדיון בו יערך בכפוף להשלמת האגרה הנדרשת מהמבקשת בגין פתיחת ההליך.

המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בגין הליך זה בסך של 5,000 ₪.