ה"פ 33948-04-14 ח'לאילה נ' חלאילה ואח'

1.בהחלטתי מיום 23.4.2014 הוריתי על מתן צו זמני שהותנה בהפקדת ערבות בנקאית או פיקדון כספי על סך של 25,000 ₪ כאמור בתקנה 369(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 והפקדת עירבון על סך של 5,000 ₪ כאמור בתקנה 364(ב) לתקנות.

2.ביום 27.1.2017 ניתן פסק דין הדוחה את התובענה ובגדרו חויב המבקש, מר סמיר ח'לאילה, לשלם למשיבים הוצאות בסך של 10,000 ₪.

3.בבקשה הנוכחית (בקשה מס' 22) עותרים המשיבים לחילוט העירבון על פי תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי. הבקשה הועברה לתגובת המבקש אולם זה לא הגיש תגובתו אף שחלף המועד להגשתה. אוסיף כי כבר בפסק הדין ביקשתי את התייחסות הצדדים לערבות והעירבון המופקדים בתיק, אולם המבקש לא הגיש כל התייחסות.

4.כידוע, תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי מבחינה בין חילוט עירבון שהופקד על פי תקנה 364(ב) לתקנות לבין חילוט הערובה שהופקדה לפי תקנה 361(א) לתקנות. עירבון ניתן לחלט לטובת מי שאליו הופנה הצו את ראה בית המשפט "כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו. [...] חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם". לעומת זאת, ערובה שהופקדה לפי תקנה 364(א) לתקנות, תחולט במסגרת בקשה או תובענה בגדרה על מבקש החילוט להוכיח את נזקיו (תקנה 371(ב) לתקנות).

5.על כן, ניתן לחלט בשלב זה, בלא הוכחת נזק, רק את העירבון שהופקד על סך של 5,000 ₪. חילוט הערובה על סך 25,000 ₪ מותנה בהוכחת נזק בגדרה של תובענה מתאימה.

6.על כן, ומאחר שנפסקו הוצאות על סך של 10,000 ₪, אני מורה על חילוט העירבון על סך של 5,000 ₪ לטובת המבקש.

המזכירות תעביר את הסך הנ"ל, בצירוף פירותיו, לידי המשיבים באמצעות בא כוחם עו"ד אבורייא.

7.הערובה תישאר מופקדת עד ליום 27.7.2017 להבטחת תביעה או בקשה לפיצויים, כאמור בתקנה 371(ב)(ג) לתקנות.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ז, 22 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.