א. כללי
המבקש נטל הלוואה מן המשיבה. ההלוואה לא נפרעה, ולשם פירעונה זקפה המשיבה סכומי חיסכון שנצברו לזכות המבקש מכוח חוזי ביטוח שנכרתו ביניהם, וביטלה את הביטוח מכוח אותם חוזים. לפניי תובענה שהוגשה כהמרצת פתיחה, ובה עתר המבקש להצהיר כי המשיבה לא הייתה זכאית לעשות את שעשתה, ולהורות לה לבטל את הביטול ו"להקים את הפוליסות שבוטלו רטרואקטיבית".
ב. העובדות
המבקש היה מבוטח של המשיבה, ונכרתו ביניהם מספר חוזי ביטוח. חוזים אלה, שכונו בשם "מעורב", היו לתקופות שונות, וכללו מרכיבים שונים: מרכיב ביטוחי של תשלום תגמולי ביטוח, אם חלילה במהלך תקופת החוזה ילך המבקש לעולמו; מרכיב של חיסכון, שעתיד היה להשתלם לידי המבקש בתום תקופת כל חוזה כפי שנקבעה בו (כאשר על פי תנאי החוזים מסוג זה, סכום החיסכון שאמור היה להגיע למבקש בתום התקופה היה זהה לסכום תגמולי הביטוח שהיו משתלמים לוּ הלך חלילה המבקש לעולמו תוך כדי התקופה); וכן מרכיב ביטוחי של תשלום תגמולי ביטוח, אם חלילה במהלך תקופת החוזה יסבול המבקש מאובדן כושר עבודה. במצב אחרון זה גם היה המבקש פטור מתשלום דמי הביטוח התקופתיים עבור חוזי הביטוח החל מאובדן הכושר ועד לשנתו ה- 65, באופן שהחוזים ייוותרו בתוקף וייחשבו כאילו המבקש ממשיך לשלם את דמי הביטוח הנדרשים עבורם (ראו הסברי נציג המשיבה מר אריאל קרן צבי בעמודים 8-9 לפרוטוקול, ראו גם סעיפים 1.1-1.7 לחוות דעת המומחה מטעם המבקש וסעיפים 4.1-4.4 לחוות דעת המומחה מטעם המשיבה).
מכוח חוזי הביטוח השונים, נצברו לזכות המבקש סכומי חיסכון שונים.
בשנת 1990 ארע למבקש מקרה ביטוח, שהקים לו זכות לקבלת תגמולים בגין אובדן כושר עבודה, וכן כאמור פְּטוֹר מתשלום דמי הביטוח התקופתיים מאותו מועד ואילך. מכוח הפְּטוֹר, המשיך הביטוח במצב של פטירה לחול וסכומי החיסכון של המבקש הוסיפו להצטבר, והכל כאילו מוסיף המבקש לשלם את דמי הביטוח כסדרם.
במקביל, החל משנת 1991 ועד שנת 2002 נטל המבקש מן המשיבה מספר הלוואות. חלק קטן מן ההלוואות נפרעו, אולם מרביתן לא נפרעו, ובכל פעם העמידה המשיבה למבקש הלוואה חדשה שנועדה גם על מנת להחזיר הלוואות קודמות (פעולה שכונתה "מִחְזוּר הלוואה", ראו נספח 1 להמרצת הפתיחה). לטענת המשיבה, מצבו הרפואי הקשה של המבקש הוא שעמד בבסיס התנהלותה זו כלפיו.
בשנת 2003 נכרת בין המבקש למשיבה הסכם ההלוואה האחרון, שמכוחו הועמדה למבקש הלוואה בסך של כ-269,550 ₪ אשר כללה את כל יתרות חובותיו מכוח הלוואות קודמות (נספח ט לתשובה להמרצת הפתיחה; הסכום המעודכן של ההלוואה מופיע בסעיף 14 לנספח 1 להמרצת הפתיחה). בהסכם ההלוואה צוין, בין היתר, כי תקופת ההלוואה היא "60 חודש" שבמהלכם ישולמו 60 תשלומי פירעון, והיא תחל בחלוף 12 חודשים ממועד אישור ההלוואה (היינו ההלוואה אמורה הייתה להיפרע בין השנים 2004 ל-2009). נוסף על כך נקבע בהסכם כי "כל שינוי במועדי פרעון ההלוואה לעומת המועדים הרשומים לעיל יוכל להיעשות רק אם [המשיבה] תסכים לשינוי, מראש ובכתב, ובכפוף לתנאים המיוחדים... שייקבעו ע"י [המשיבה]". ההסכם מוסיף ומקנה למשיבה זכויות משכון, עיכבון וקיזוז ביחס לסכומים העומדים למבקש מכוח חוזי הביטוח שבינו לבין המשיבה. עוד מורה ההסכם כי במצב של פיגור בשני תשלומים או יותר תהא המשיבה "רשאית לגבות את כל יתרת החוב בגין ההלוואה שטרם סולקה... על ידי פדיון הפוליסות ו/או בהליך משפטי והכל בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי...", וזאת בנוסף לזכויותיה מכוח דיני החוזים ולזכויות הקיזוז שלה (ראו סעיפים ד, ה ו-ז להסכם). כמו כן קובע ההסכם כי חוזי הביטוח יבוטלו אם יתרת חוב ההלוואה תעלה על ערך הפדיון שלהם (סעיף ט להסכם).
ההלוואה משנת 2003 לא נפרעה על פי הוראותיו הכתובות של ההסכם, ובשנת 2006 הסכימו הצדדים כי מתגמולי הביטוח ששולמו למבקש יקוזז מדי חודש סך של 1500 ₪. בשנת 2010 הוסכם על הגדלת הקיזוז לסך של 2000 ₪ לכל חודש, תוך שבמקביל יתרת החוב ממשיכה לצמוח. כפי שיתואר להלן, המחלוקת הראשונה והעיקרית בהליך שכאן היא האם התגבשה בין הצדדים הסכמה בנוגע לאופן ולמועד שבו תיפרע יתרת חוב זו.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.