אבריזל נ' אזולאי

המבקשת הגישה המרצת פתיחה, במסגרתה עתרה למתן סעד הצהרתי לפיו יש להעמיד את החוב נשוא תיק ההוצל"פ שנפתח על ידי המשיב נגדה על קרן החוב בלבד, ולחילופין על קרן החוב בצירוף הפרשי הצמדה בלבד (וללא ריבית).

לטענת המבקשת, ביום 20.2.09 חתמו בעלה והיא, כערבים לחייבת העיקרית, על שטר חוב בסך 200,000 ₪.

המבקשת טוענת, כי בשטר החוב לא הוסכם על כל תוספת של הפרשי הצמדה ו/או ריבית, ולפיכך יש לקבוע כי סכום החוב הוא סכום הקרן בלבד – 200,000 ₪, ולא ניתן להוסיף לו הפרשי ריבית והצמדה משאלו לא ננקבו בשטר החוב עצמו. מוסיפה המבקשת וטוענת, כי במסגרת הליכי פשיטת רגל שנפתחו נגד בעלה (החייב יחד עימה), נגבה סך של 210,813 ₪, ולפיכך נפרע חובם של המבקשת ובעלה, ויש להורות על סגירת תיק ההוצל"פ.

המשיב טוען כי דין המרצת הפתיחה להידחות. המשיב אינו חולק על כך שבשטר החוב לא סוכם על תוספת הפרשי הצמדה ו/או ריבית, ואולם לטענתו, משלא נפרע השטר במועדו, והוגש לביצוע בהוצאה לפועל, מצטרפים לו, בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל ו/או הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, הפרשי הצמדה וריבית מכח הדין.

עוד טען המשיב, כי דין הבקשה להידחות על הסף, בהיותה שימוש לרעה בהליכי משפט, תוך ניסיון בלתי ראוי לעקוף את החלטות רשמת ההוצל"פ. המשיב טען, כי משעה שלא הוגשה התנגדות והמועד להגשתה חלף, הרי שהשטר כמוהו כפסק דין חלוט וקם מעשה בית דין המשתיק את המבקשת מלטעון נגד החוב, אלא במסגרות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.