ה"פ 32520-06-16 טרילוג בע"מ נ' הראל ואח'

1. בהליך העיקרי עתרה התובעת בדרך של המרצת פתיחה לסעד הצהרתי כדלקמן:

2. ביום 15 ביוני 2016 עתרה התובעת לסעד זמני לפיו יאסר על המשיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") עריכת כל דיספוזיציה בנכס הנ"ל וזאת עד למתן פסק-דין בהליך העיקרי. קבלתי תגובה בכתב מאת המשיבה 2, אחרי ארכות שנתבקשו על-ידיה. שמעתי בהרחבה את טענות באי-כוח בעלי-הדין הבוקר. לא הוגש תצהיר מטעם המשיב 1.

3.אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע 1 כבעל השליטה בחברה "ווד סטאר פתרונות מעץ (2010) בע"מ חב כ-800 אלף ₪ לתובעת, אחרי שרכש סחורות מאת האחרונה שתמורתן לא שולמה: תיק הוצל"פ 512664-05-16. הסיכוי לגביית החוב מאת המשיב 1 נראה בשלב זה קלוש מכיוון שמצבו הכלכלי קשה, והוא ביקש מרשם ההוצאה לפועל לקבוע כי הוא חייב מוגבל באמצעים.

4.בשלב הנוכחי לא מתבקש קביעה כלשהי באשר למידת מעורבותה של המשיבה 2 בחוב למבקשת. השאלה היחידה היא האם זכאית התובעת לסעד זמני לגבי הזכויות בדירת המגורים של המשיבים 1-2 וזאת בהסתמך על הלכת השיתוף בזכויות/חובות של בני זוג. באת-כוח התובעת ציטטה בהקשר זה את רע"א 8791/00 שלם נ' טווינקו פ"ד סב(1) 165 (13.12.06).

אין מחלוקת בין בעלי-הדין בשלב הנוכחי, כי המשיבים 1, 2 חיים זה שנים כבני זוג, התגוררו בעבר בדירה שהיתה רשומה על שם שניהם, רשמו הזכויות בדירה הנוכחית על-שם שניהם (2009) ורק ב-2011 הועברה הדירה ברישומי מינהל מקרקעי ישראל על-שמה של המשיבה 2 בלבד. המשיבים 1-2 יחדיו משכנו בעבר זכויותיהם בדירה הנוכחית מספר פעמים.

5.טענת המשיבה 2 היא כי אין לה כל קשר לעסקי בעלה המשיב 1, וכי הדירה נרכשה רק מכספים שלה, שאין להם כל קשר לעסקי המשיב 1. בא-כוח המשיבה 2 (שהופיע בישיבה בה נשמעו טענות הצדדים גם בשם המשיב 1) הדגיש, כי בין הצדדים נחתם הסכם ממון מ-2002, התומך בעמדתה.

6.אחרי ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור, שעמדת התובעת בשלב הנוכחי בדין יסודה, מבלי שיהיה בכך, כדי לחרוץ את גורל ההליך העיקרי. מדובר בבני זוג המנהלים חיים משותפים זה שנים, המתגוררים יחדיו בדירה הנדונה. עמדת המשיבה 2 נתמכה בשלב הנוכחי בדבריה היא בלבד. תיעוד עצמאי העולה בקנה אחד עם גרסתה, לא הוגש, חרף ארכות שניתנו למטרה זו. אין בפניי תצהיר של גורם עצמאי התומך בגרסתה לגבי מקורות מימון רכישת הדירה. גם הטענה בדבר נזק אפשרי העלול להיגרם לעסקיה העלומים של המשיבה 2 כתוצאה ממתן הסעד הזמני המבוקש לא נתמכו בראייה עצמאית כלשהי.

7. במצב דברים זה נוטה מקבילית הכוחות לטובת התובעת באופן ברור.

8.ניתן בזאת סעד זמני בהתאם לעתירה בבקשה מיום 15.6.2016. התחייבות של המבקשת לפי תקנה 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 תצורף לתיק. כן תצרף התובעת לתיק ערבות לפי תקנה 364(א) של אחד ממנהלי התובעת עד לסך של 100 אלף ₪ לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם כאמור בתקנה הנ"ל.

9.אני מחייב את המשיבים 1-2 ביחד ולחוד לשלם למבקשת את הוצאות המשפט בבקשה וכן שכ"ט עו"ד בסך 5000 (חמשת אלפים) ₪, להיום.