לפני בקשה למתן סעד הצהרתי, לתיקון רישום גבולות בספרי לשכת רישום המקרקעין, ביחס למקרקעין מוסדרים המצויים במושב שדה-עוזיה. המדובר ברצועת קרקע ששטחה כ- 28 מ"ר, ממוקמת על קו תפר שבין 2 מגרשים סמוכים במושב, ומשתרעת לאורך קו הגבול של חלקות 4 ו- 5 בגוש 2498, ברוחב שנע בין 1.42 מ"ר בקטע הצפוני ל- 1.67 מ"ר בקטע הדרומי (להלן: "שטח המריבה").
הבקשה שלפני, נסמכת על סעיפים 93 ו- 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת ההסדר"), ועיקרה, תיקון קביעת גבולות החלקות הנ"ל, בהתאם לתשריט שצורף לתב"ע 4/134/03/8, לעת רכישת מגרשים 211 ו- 212 (כפי שהיו מוגדרות החלקות אז), באמצע שנות ה-90, באופן שבו שטחה של חלקה 4 (חלקת המבקשים 1-2) יעמוד על 500 מ"ר, ושטחה של חלקה 5 (חלקת המשיבים 2-3) יהא 557.5 מ"ר לערך.
אציין, כי תלוי ועומד בין הצדדים הליך נוסף, שעניינו תביעה בסדר דין מקוצר, בבימ"ש השלום, לסילוק יד בשטח המריבה, שהגישו המשיבים 2-3 (להלן: "המשיבים") כנגד המבקשים 1-2 (להלן: "המבקשים"). הליכי ביהמ"ש באותו הליך אחר עוכבו, עד להכרעה בקביעת הגבולות, נשוא ההליך דנן.
המבקשים והמשיבים הם שכנים, שבנו את ביתם במגרשים הסמוכים זה לזה וגובלים זה בזה, בהרחבה ששווקה במושב שדה עוזיה במהלך שנות ה- 90. המדובר בבנייה עצמית, בהתאם לתב"ע שאושרה ביום 22.06.1992, ומספרה 4/134/03/8.
ביום 14.11.1995 חתמו המבקשים ומינהל מקרקעי ישראל (כיום - ולהלן: "רמ"י" או "הרשות"), על הסכם פיתוח, לרכישת זכויות חכירה במגרש 211, בשטח של 500 מ"ר, והמשיבים, חתמו אף הם על הסכם דומה, ביחס למגרש 212, בשטח של 557 מ"ר, עוד קודם לכן, ביום 12.10.1994. בהמשך, הגישו כל אחד מזוגות הרוכשים, שהם הצדדים בהליך זה, תוכניות בניה, שהתבססו, בין היתר, על מדידת שטחים שאושרה על-ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה באר-טוביה, וקיבלו היתרים לבניית ביתם, וכן טופס 4 בסיומה. באותה עת, וזאת, כאמור, לפני למעלה מ- 15 שנים, נבנתה גם גדר אבן, החוצצת בפועל בין המגרשים.
במהלך שנת 2001, כחלק מתוכנית מיפוי ארצית, להסדרת רישום קרקעות המדינה בלשכת רישום המקרקעין, על-פי גושים וחלקות (להלן: "הליך ההסדר" או "הפרצלציה"), שלחה הרשות מודד מטעמה, ובהתאם למדידות שביצע, חל שינוי במטראז' המקורי של המגרשים. פועל יוצא מכך, נגרע שטח המריבה מחלקת המבקשים, והתווסף, הלכה למעשה, לחלקת המשיבים, באופן שבו שטחה של חלקה 4, השייכת למבקשים, הועמד על 476 מ"ר, ואילו שטחה של חלקה 5, השייכת למשיבים, הועמד על 585 מ"ר (מתוכם 62 מ"ר כפופים לזיקת הנאה ומשמשים כדרך מעבר להולכי רגל וכלי רכב).
הודעה סדורה מטעם רמ"י בנוגע לשינוי גבולות השטחים, כמו-גם הטלת הוצאות הפרצלציה עליהם והזמנתם לחתום על חוזה חכירה, נשלחה לבעלי החלקות - למבקשים ביום 21.09.2001, ולמשיבים ביום 23.01.2002. שני הצדדים, כאחד, התעלמו מההודעות הללו, כמו גם מתזכורות שנשלחו אליהם במרוצת השנים (בשתי הזדמנויות שונות), ולרבות מעותק הסכם החכירה שעליו נתבקשו לחתום, ושנשלח אליהם, אף הוא, בשלהי שנת 2009.