ה"פ 19381-02-14 דורון נ' וינברג, ה"פ 37242-03-14 דורון נ' ויינברג ואח'

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 10.1.2016.

1.העובדות הרלוונטיות בקצרה

ביום 10.1.2016 ניתן פסק דין בשתי התובענות שבכותרת אשר הוגשו ע"י המשיב עו"ד אברהם דורון (להלן: "עו"ד דורון") נגד המבקשים.

בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי עו"ד דורון ישוב לכהן בתפקידו כדירקטור בחברת וין-דור אחזקות (1992) בע"מ (להלן: "החברה") לאחר שפוטר על ידי המבקש 1 - ד"ר משה וינברג, עו"ד (להלן: עו"ד וינברג"), שותפו בחברה.

ביום 18.1.2016 הוגשה ידי המבקשים הבקשה שבפני לעיכוב ביצוע פסק הדין, במסגרתה מבוקש לעכב את השבתו של עו"ד דורון לתפקידו כדירקטור עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור שיוגש על ידי המבקשים.

2.טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע

לטענת המבקשים, יש לעכב את פסק הדין ולהורות על אי השבתו של עו"ד דורון לתפקידו כדירקטור משני טעמים:

האחד, לטענתם, פסק הדין שגוי, שכן הוא עומד בסתירה לכללי היסוד של המשפט התאגידי הקובעים כי רוב בעלי המניות הם שינווטו את החברה ומוסמכים למנות ולפטר דירקטורים בחברה.

השני, משמעות השבתו של עו"ד דורון לתפקידו כדירקטור בחברה משמעה "המתת" החברה לאור מערכת היחסים בינו לבין עו"ד וינברג. לטענתם, השבתו של עו"ד דורון לתפקידו כדירקטור נוגדת את טובת החברה, שכן הסכסוך והנתק המוחלט בין עו"ד וינברג לעו"ד דורון לא יאפשר לנהל את החברה בצוותא.

בתגובתו, טוען עו"ד דורון כי יש לדחות את הבקשה.

לטענתו, בפסק הדין התייחס בית המשפט לסמכותם של בעלי המניות להורות על פיטורי דירקטורים בהתאם למסמכי היסוד בחברה. יחד עם זאת, מאחר והפיטורים נעשו בחוסר תום לב ומתוך שיקולים שאינם לטובת החברה, מדובר בקיפוח, שעה שהייתה לעו"ד דורון ציפייה לגיטימית לשמש כדירקטור בחברה.

עוד, לטענת עו"ד דורון, על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") הכלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים וסטייה מכלל זה נעשית במקרים חריגים.

בענייננו, טוען עו"ד דורון כי סיכויי הערעור אינם טובים.

בנוסף, נטען כי במסגרת הבקשה לא נעשה כל ניסיון להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עו"ד וינברג, או כי אם יתקבל הערעור ולא יעוכב פסק הדין - לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

ביחס לטענת עו"ד וינברג כי השבת עו"ד דורון לחברה תביא ל"המתת" החברה, טוען עו"ד דורון כי יש לדחותה, שכן היא אינה נתמכת בתצהיר. בנוסף, אין כל בסיס לטענה זו, שכן עו"ד וינברג אף לא ניסה להשיב את עו"ד דורון לתפקידו כדירקטור והעלה השערה זו בעלמא.

עוד טוען עו"ד דורון, כי בחינת מאזן הנוחות דווקא מחייבת את ביצוע פסק הדין ללא דיחוי, שכן כפי שנקבע בפסק הדין, התנהלותו של עו"ד וינברג בחברה היתה התנהלות של קיפוח זכויותיו של עו"ד דורון. בנסיבות אלו, מתחייב כי עו"ד דורון ישוב לדירקטוריון החברה בהקדם האפשרי על מנת שיוכל לפקח על הנעשה בחברה. על כן, לטענתו, הנזקים שיגרמו לעו"ד דורון ככל ויעוכב ביצוע פסק הדין עולים לאין שיעור על הנזקים שיגרמו לעו"ד וינברג, ככל שלא יעוכב ביצוע פסק הדין.

בנוסף, לטענת עו"ד דורון, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב תוך זלזול בהוראות פסק הדין, שכן עו"ד וינברג כבר הודיע על פיטוריו הצפויים של עו"ד דורון מדירקטוריון החברה. לטענתו, יומיים לאחר מתן פסק הדין, שלח עו"ד וינברג מכתב לעו"ד דורון, במסגרתו הודיע כי בכוונתו לפטר אותו פעם נוספת מדירקטוריון החברה.