שרבט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

1.המבקש הגיש נגד המשיב תובענה בדרך של המרצת פתיחה. הסעד שנדרש היה הצהרה, שביום 7/7/14 נכרת בין הצדדים הסדר חוב כדין, המחייב לכל דבר ועניין, בפרט בכל הנוגע לחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב - 2002.

2.לפניי בקשת המבקש כי בית המשפט יבטל את פסק הדין מיום 16/8/17, שהורה על מחיקת התובענה ועל חיובו בהוצאות בסך של 7,000 ₪, על רקע אי התייצבותו לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 22/6/17.

3.עיינתי בבקשה ובתגובה.

דיון והכרעה

4.תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת כך:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

5.ההתייחסות להליך של ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית של כל אדם לערכאות המשפט ולקיומו של דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט בעניינו. האופי החוקתי של זכות זו מקרין על הפרשנות הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו.

6.הפסיקה קובעת כי בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר התייצבות, על בית המשפט לבחון האם נדרש ביטול של פסק הדין מתוך חובת הצדק בהיעדר ידיעה בדבר מועד הדיון. ככל שהייתה ידיעה, בית המשפט נדרש לשקול שני שיקולים עיקריים - מה הייתה הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

7.בענייננו, מועד דיון ההוכחות נקבע בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 27/3/17 בנוכחות המבקש ובא כוחו. מכאן שאין מקום לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק.