ה"פ
בית משפט השלום רחובות
|
18083-03-14
22/12/2014
|
בפני השופטת:
יעל טויסטר ישראלי
|
| - נגד - |
מבקש:
רפאל בני משה
|
משיב:
יובל בני משה
|
| החלטה |
1. המשיב הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט לפיה התבקש בית המשפט לאכוף במאסר או בקנס את ביצוע פסק הדיון שניתן על ידי המפקחת הבכירה על רישום המקרקעין ברחובות, כבוד המפקחת תמר פריאנטה, בתיק תב/308/12 ביום 14. 08.13 (להלן: "פסק הדין").
2. המבקש הגיש בקשה ביום 11.12.14 לדחות את הבקשה. לטענת המבקש, המשיב פתח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין (מס' 18-01036-14-4 ). המבקש הגיש בקשה באותו תיק בטענת "פרעתי".
ביום 09.12.14, התקיים דיון בבקשה המבקש בטענת "פרעתי" בפני רשמת ההוצאה לפועל. הבקשה בטענת "פרעתי" התקבלה, תיק ההוצאה לפועל נסגר והמשיב חויב בהוצאות בסך 1,000 ₪. במילים אחרות, נקבע באותה ההחלטה, כי פסק הדין קוים.
3. בנסיבות אלה, לטענת המבקש, לאור קבלת הבקשה בטענת "פרעתי" וסגירת תיק ההוצאה לפועל, יש לדחות הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט.
4. המשיב טען מנגד, כי אמנם בקשת המבקש בטענת "פרעתי" התקבלה, שכן הגגון נשוא פסק הדין הוסר, אולם תחתיו הותקן גגון אחר המסב לו נזק גדול יותר.
5. לאחר שקראתי הבקשה לביזיון בית משפט אשר הוגשה על ידי המשיב והבקשה אשר הוגשה ע"י המבקש לדחותה, ומבלי שיהיה צורך בקיומו של דיון בעניין הבקשה, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל ודין הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט להידחות.
6. בהתאם לסעיף 9 לפסק הדין, התקבלה דרישת התובע להסרת הגגון נשוא התביעה שהתנהלה בפני כב' המפקחת על רישום המקרקעין.
7.לאחר מתן פסק הדין, הוגש כאמור על ידי המשיב תיק הוצאה לפועל לאכיפת פסק הדין. בהחלטה שניתנה בתיק ההוצאה לפועל, התקבלה כאמור טענת המבקש בטענת "פרעתי", עוד נקבע בהחלטה, כי החייב המשיב דכאן, אישר כי הגגון נשוא פסק הדין פורק.
8.המשיב טען בפני רשמת ההוצאה לפועל, כי תכליתו של פסק הדין לעניין הסרת הגגון לא הושגה משהותקן ע"י המבקש גגון חלופי. רשמת ההוצאה לפועל ציינה בהחלטתה, כי מאחר והגגון הוסר, המבקש מילא אחר פסק הדין, עוד ציינה, כי אם הותקן ע"י המבקש סוכך מתקפל במיקום אחר מזה בו הותקן הגגון שהוסר יכול הדבר להוות מטרד חדש ואחר (ככל שהוא מהווה כזה).
9. אין לי אלא להצטרף לדברי כב' הרשמת אף לעניין הבקשה שבפני. משאין מחלוקת כי הגגון נשוא כתב התביעה ופסק הדין הוסר, הרי שככל שהותקן ע"י המבקש, קירוי אחר כלשהו במיקום אחר/ שונה, הרי שהסעד העומד למשיב אינו במסגרת בקשה לפקודת ביזיון בית משפט, ומעשיו של המבקש ככל שהיו כאלה, מהווים עילה חדשה והמשיב רשאי לפעול בעניין זה בהתאם לזכויותיו על פי דין.
10. בנסיבות העניין, אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקש בסך 2,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.
ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ה, 22 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
